"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מלחמת עולם מילולית מיותרת

,עודכן

באבחת חרב לשונו נקלע אתמול משה (בוגי) יעלון לשתי מערכות פוליטיות, האחת עם תועלת והאחרת מיותרת.

באחת שם קץ לשמועות כי יואב גלנט מועמד לכהן כרמטכ"ל ה־21. "בוגי" אינו רוצה בו, ולא ברור אם הודעתו נמסרה על דעת בנימין נתניהו או כדי להעמיד את ראש הממשלה בפני עובדה גמורה.

זו הודעה תקינה. ממש כפי שגלנט היה בדין מועמד מועדף כאשר נתניהו ואהוד ברק רצו בו, ובלשכת גבי אשכנזי חתרו לסכל את הצעד הלגיטימי, כך אין למנותו עתה כששר הביטחון חש כי אינו יכול לעבוד עימו. יחסו של שר הביטחון לרמטכ"ל אינו תנאי מספיק למנותו או לדחותו, אבל הוא תנאי נחוץ.

בין שיעלון נהג בתבונה ובין שלאו - לשר שמורה הזכות למנות רמטכ"ל בתיאום עם ראש הממשלה, וכך ראוי.

המערכה שנפתחה עם נפתלי בנט, ובה השתרבב שמו של הרב אבי רונצקי (השוהה בקנדה), פתחה פצעים בעיתוי תמוה אם כי סביר להניח שהדבר היה קורה ביום מן הימים. רונצקי ענד את דרגות תת האלוף שלו מימי הצנחנים והרבנות הצבאית והצטרף ללוחמים, ונכון נהג בו בני גנץ כשהרחיק אותו בנימוס. אך לא היה צריך להלבין את פניו ברבים, ולחשוף זאת.

אם אכן – כפי שרמז יעלון בלי לומר במפורש – הדליף לבנט מידע על תכניות צבאיות באשר למנהרות בעזה כי אז שגה אבל אין להגזים. קצין בכיר לחבר קבינט? לא בסדר, אבל לא בלתי סביר באורח קיצוני. אם לעומת זאת התברר שקצינים דתיים הדליפו מידע לבנט באורח כמעט מאורגן – זה חמור מאוד. על משהו דומה פירק דוד בן־גוריון את מטה הפלמ"ח בעיצומה של מלחמה עקובה מדם. אין צבא בתוך צבא.

בנט הכחיש שכך היה וזעם על הפגיעה ברונצקי. הוא סייר בשטח מאז נתגלו גופות שלושת הנערים שנרצחו בחלחול וקלט מה נאמר לו. הוא החל לטרטר בראשם של נתניהו ויעלון כי יש לתקוף את המנהרות, והם לא מיהרו לעשות כן מפני שהעדיפו את חידוש הפסקת האש ללא לחימה קרקעית. אך משהגיחו המחבלים מהמנהרה מול קיבוץ סופה הורו נתניהו ויעלון וגנץ לתקוף את המנהרות ולהשמידן.

המנהרות היו שבר פסיכולוגי, אבל לא איום אסטרטגי. האיחור בהפעלת כוחות הקרקע היה בלתי פופולרי, אבל העיד על רמת אחריות גבוהה גם אם בדיעבד הוכחה תחזיתו של בנט.

יצחק רבין נשא באחריות העליונה למבצע יונתן באנטבה ופיגר אחרי שמעון פרס, ואין זה מדבר בגנותו. הוא היה המבוגר האחראי למרות שפרס צדק. כך גם פה.

עתה נפתחה מלחמת עולם מילולית, ובנט שינה את עמדתו והחל מאתמול תובע להקים ועדת חקירה, והטיח מתקלף מקירות הקואליציה, וכל זה שמונה ימים לפני המועד שבו עלול חמאס לחדש את האש. כמה מיותר.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר