הקץ לחלטורות המדיניות

הזמנתו של בנימין נתניהו לנאום בבית הנבחרים האמריקני ב-22 במאי נתפסת בעיני דיפלומטים מערביים כ"הזדמנות האחרונה" בסבב הנוכחי של המגעים המדיניים, המלווים בהתגוששות סמויה. הם מצביעים על ישראל כמי שניצבת לפני היציאה האחרונה מן הדרך הראשית המובילה אל שום מקום. אמריקה מצפה שהפעם תצא.

אם הנאום בוושינגטון, הנקרא בירושלים "בר-אילן 2", לא יניב הבנה ישראלית-אמריקנית, עלולה הממשלה למצוא את עצמה לפני אחת משתי אפשרויות בעייתיות: הצגת תוכנית אמריקנית להסדר בין הצדדים, או השלמה של ברק אובאמה עם יוזמה אירופית להכריז באורח חד-צדדי על כינון מדינה פלשתינית.

ההכנות נעשו השבוע באירופה כאשר סאלם פיאד קיבל מנציגים של האו"ם ומדינות אירופה סיוע לטיעונו, כי הונחה תשתית מספקת להקים את פלשתין ולנהלה כראוי. הקוורטט דחה לפי שעה את כינוסו, אבל זה עיכוב זמני מאוד שנועד לאפשר לאובאמה לשוחח עם נתניהו בגילוי לב ובגובה העיניים.

המפגש בוושינגטון יהיה קשה, והוא יחריף מפני שפלשתינים קיצוניים עלולים לחדש את האש בגיזרת עזה כדי לחבל במסעו של נתניהו לארה"ב. אך עיקר ההכנה הוא בדיונים שיתקיימו בוועדת שבעה השרים.

ראש הממשלה ייאלץ עד אז לבחור בין שלוש אפשרויות: להתמיד בטיעון כי הפלשתינים חומקים ממשא ומתן כפי שעשו כאשר הפנו כתף קרה להצעותיו הנדיבות של אהוד אולמרט ובתקופת הקפאת הבנייה בהתנחלויות; להעלות יוזמה משל עצמו, שאינה מגובשת עדיין ושרים שונים טוענים כי אינם יודעים מה תוכנה, אם אכן יש כזאת; ובלית ברירה ליזום כיווץ חד-צדדי של נוכחות צה"ל ביהודה ובשומרון בלי להגיע להסכם של ממש עם הפלשתינים ו/או האמריקנים והאירופאים.

משה (בוגי) יעלון, שדעתו נשמעת בכובד ראש לא רק בארץ אלא גם בקרב מארחיו בארה"ב, סבור שעל ישראל לעמוד על דעתה. היא נקבעה לאחר מחוות שעשתה כהקפאת הבנייה. ויתור נוסף ללא תמורה יחליש את ישראל, שכן הפלשתינים יניחו כי גם בסיבובים הבאים היא לא תדבק בעמדתה. בעיניו דווקא עמידה על התביעות הנוכחיות תקרב את השלום. זו גם עמדת בכירים בליכוד כבני בגין וראובן ריבלין.

לעומתם, אהוד ברק ודן מרידור מצביעים על חשרת עבים קודרת, שתקלע את ישראל לבידוד מדיני. החלטה חד-צדדית להקים מדינה פלשתינית עלולה להפוך כל מתנחל לתושב בלתי חוקי בביתו.

ייתכן כי בתוך כך ינסה אביגדור ליברמן את כוחו בגיבוש מדיניות המשותפת גם לציפי לבני. ליצור מין ממשלת אחדות לאומית בפועל לענייני המשא ומתן לשלום. סיכוייו? אינם רבים, אך בפוליטיקה אין לדעת.

החודש הקרוב הוא הזדמנות נדירה מהולה בכורח לגבש באורח יסודי עמדה ישראלית מוסמכת. הקץ לחלטורות המדיניות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו