תפיסת המין המעוותת של החברה

התסריט מוכר: נערה מכירה דמות מפורסמת דרך הפייסבוק, הוא מזמין אותה למקום מגוריו ומקיים עימה יחסי מין. זה לא מספיק לו והוא דורש שתשכב עם שותפו לדירה. היא  מסרבת ואז השותף מבצע בה מעשי סדום. המפורסם מכחיש את המיוחס לו וטוען כי הכל בוצע בהסכמה. כדי להוסיף חטא על פשע נכנס גם האב לתמונה, ואת הפרטים נשאיר לדמיונכם. האם ההיסטוריה חוזרת? האם מדובר בפרשת "הזמר המפורסם מספר 2"? 

לאחרונה אנו עדים ליותר ויותר מקרים של  אינוס, סרסרות, שידול לזנות, ניצול ופגיעות מיניות, שבהם מעורבים אנשים עם השפעה כזו או אחרת על צעירות שהולכות שבי אחריהם. והנה שוב, על פי החשדות, זה קורה. עד מתי?!

המציאות הפכה לסרט אימה, שבו נשים הן מטרה לסיפוק מאווייהם של גברים אשר מצמצמים אותן לכדי חפץ מיני בלבד ומשתמשים בגופן ללא רשות. גברים, תפנימו: אנו לא כלי משחק לסיפוק גירויים. הגוף שלנו שייך לנו וכל מה שקורה חייב לקבל את הסכמתנו המפורשת. 

ולהיבט המשפטי: סעיף 345(א)(4) לחוק העונשין מדבר על מקרה שבו האישה שרויה במצב אשר מונע ממנה לתת הסכמה חופשית. סעיף זה נוסח בצורה רחבה, מעין "סעיף סל",  בייחוד כדי לתת מענה לקשת רחבה של מקרים שבהם האישה אינה מסוגלת לתת הסכמה חופשית בשל מצב פיזי או נפשי שבו היא שרויה. במקרים אלו די בכך שהנאשם ניצל מצב זה כדי שייחשב כמי שביצע מעשה אונס. גם בפסיקה נראה במפורש שדי בכך שנשללה מן הקורבן היכולת האפקטיבית לתת הסכמה מודעת, ואין צורך להוכיח – לשם קיום החלופה האמורה – כי יכולת זו נשללה בצורה מוחלטת. יתר על כן, אם האישה, בשל מצבה, הגיעה לכדי אובדן כושר להביע הסכמה חופשית (ואפילו הדבר נבע מנטילת סמים מרצון), כי אז הבועל אותה, תוך ניצול מצבה זה, מבצע אונס.

אביו של הזמר, בפרשה החדשה, ניצל לכאורה את מצבה הנפשי של הנערה, שרק רגע לפני כן עברה טראומה נוראה על ידי השותף של בנו. לפי החשדות, האב אילץ את הנערה לעשן סמים ואז אנס אותה. האישום שהוא עשוי לספוג אינו לב העניין. אנחנו לא מעוניינות רק בעונשים, אנחנו מעוניינות לחיות ללא סכנה מן הגברים החיים סביבנו.

די. הגיע הזמן להפסיק לשתוק, להתבייש ולפחד, כי מגיע לנו ולילדינו מרחב בטוח, חינוך למיניות בריאה, שינוי בסיקור התקשורת שלוקה במוסר כפול בדיווח על עבירות מין ושינוי השיח הציבורי שמאשים את הקורבנות. הכל חלק מאותה תרבות המעוותת את התפיסה של כולנו על מין ועל מיניות. תרבות שמציגה לנו נשים שהמיניות שלהן משמשת כלי בידור, עינוג וסיפוק של מישהו אחר, לא מתוך רצון והנאה של האישה. תרבות שמראה לנו מיניות גברית כוחנית, לא מתחשבת ועסוקה רק בסיפוק מהיר. אנו קוראות לכולכם להתעורר, לחשוף, לדבר, להדגיש, לצעוק ולזעוק את זעקת הקורבנות, כי בפעם הבאה זאת יכולה להיות גם את, הבת, האחות, החברה, בת הזוג. 

הכותבת היא ראש פרויקט "מאבק בזנות וסחר בנשים"

בעמותת "אשה לאשה" - מרכז פמיניסטי חיפה

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו