הסיכון עולה כשהמינון גבוה והשימוש ממושך

מדכאי דלקת שאינם סטרואידים - Non-steroidal anti-inflammatory drug (בקיצור NSAIDs) - הם הקבוצה העיקרית והנפוצה של משככי כאבים. הם כוללים בין היתר: אספירין, איבופרופן - אדוויל, נורופן, אדקס ועוד - ודיקלופנק - וולטרן, אביטרן נפרוקסן (נקסין, נרוצין). כשמם כן הם - לא רק משככי כאב אלא גם מדכאים את שאר התגובות הדלקתיות, ובעיקר מורידים חום.

לתרופות נגד כאב ממשפחת הלא-סטרואידים יש תופעות לוואי לא פשוטות. הן מתנגשות עם תרופות אחרות ולא כל אחד יכול ליטול אותן. למשל, לחולים עם כשל לבבי, עם פגיעה בתפקוד הכליות או עם סיכון לדמם - אסור לקחת תרופות ממשפחה זו בלי המלצה מפורשת מהרופא. התרופות האלה גם מעלות את לחץ הדם ומחמירות סוכרת. בכלל, מומלץ ליטול אותן לזמן מוגבל ובמינון הנמוך ביותר היעיל לשיכוך הכאב.

מנגנון ה-NSAIDs פועל על ידי עיכוב של האנזימים ממשפחת ציקלואוקסיגנאז, שהיא הכרחית בייצור חלבונים קצרים בשם פרוסטגלנדינים. הפרוסטגלנדינים אחראיים על גירוי תחושת הכאב, הגדלת חדירות הרקמה (בצקת), כיווץ הברונכי בריאות והיצמדות טסיות דם (הגורמת לקרישת דם).אחת מתופעות הלוואי העיקריות של משפחת התרופות נוגדות הדלקת שאינן סטרואידים היא נטייתן לגרות את הקיבה ולגרום לכיב ולדימום, וזאת מפני שהן מעכבות את האנזים COX 1, האחראי על ייצור הריר שמגן על הקיבה. מסיבה זו מומלץ ליטול אותן אחרי האוכל ועל קיבה מלאה.

הסיכון לדימום עולה כאשר יש מחלת רקע של המעי, בגיל מבוגר, נטילת תרופות כרוניות ושימוש לתקופה ממושכת או במינונים גבוהים. פגיעה בכבד היא תופעת לוואי מאוד נדירה, בסיכוי של 8 מתוך 100,000.

הכותב הוא רוקח קליני בשירותי בריאות כללית, מחוז חיפה והגליל המערבי

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו