זו היתה רק שאלה של זמן מתי בדיוק יתחדש ירי הרקטות אל יישובינו בדרום. עצם חידוש הירי לא היה מוטל בספק. לפחות אנחנו, תושבי הדרום, לא השלינו את עצמנו ולא הנחנו ל"שקט היחסי" לתעתע בנו. את השאלה מה גרם להתלקחות האחרונה אנחנו משאירים למומחים ולפרשנים. אולי אלה היריבויות הפנימיות בין חמאס לבין ארגוני הטרור האחרים ברצועה, אולי אלה רעשי המשנה של המהפכות הגדולות במדינות ערב, אולי זו איראן שרואה לפניה שעת כושר להעמיק את מעורבותה באזורנו. מבחינתנו העילה לא חשובה. כמי שיושבים בחבל ארץ זה, בשכנות לעזה, העילה לחידוש האש לא חשובה. אנחנו ידענו שזה יקרה מתישהו. השאלה החשובה מבחינתנו היא כיצד מתרגלים לחיים האלה, על פי הר הגעש, כיצד נערכים להתפרצות העומדת לבוא ואיך מגיבים כאשר הרקטות חוזרות ליפול ברחובות. נדמה לי שהנוסחה שפיתחנו בשדרות טובה - זהירות אבל לא היסטריה, שיגרה אבל לא שאננות. כך, אפוא, החלטנו שלא להשבית את הלימודים במוסדות החינוך לאחר נפילת הקסאם הראשון. איננו שאננים, אנחנו מוסיפים לגלות ערנות וזהירות ועוקבים אחר התפתחויות, אבל אנחנו מייחסים חשיבות רבה גם לשמירת השיגרה, ככל שרק נוכל. כוחה של השיגרה טוב לא רק להורים המחויבים לעבודתם. היא טובה גם לילדים השוהים בחברותא בין כותלי בתי הספר ומשתפים זה את זו בחששות ובחרדות היום. ילדים אלה הם הציר שנולד אל התופת, צומח וגדל בתוכה, ומן הנצר שעבר בחייו הקצרים סבל כה רב צומחות הגבורה וזכות העמידה של העם וצדקת דרכנו. דור זה, שנחבל בנפשו, הוא הדור השלישי לחלוצים, לבניינה ולביצורה של המדינה היהודית. אנו מלאי גאווה בהיותנו ישראלים המצויים בתורנות על משמר ריבונותה של מדינת ישראל. בטוחים אנו בצדקת הדרך ומייחלים ליום שבו יצמחו הילדים ויגדלו את ילדיהם במציאות שלווה ושקטה הראויה כל כך לחלוצים בני חלוצים.
זהירים, אבל לא היסטריים
מערכת ישראל היום
מערכת "ישראל היום“ מפיקה ומעדכנת תכנים חדשותיים, מבזקים ופרשנויות לאורך כל שעות היממה. התוכן נערך בקפדנות, נבדק עובדתית ומוגש לציבור מתוך האמונה שהקוראים ראויים לעיתונות טובה יותר - אמינה, אובייקטיבית ועניינית.
