מקץ 13 שנה פחות יום מפיגוע התאומים בניו יורק (11/9) חשף נשיא ארה"ב ברק אובאמה את אסטרטגיית הלחימה שלו נגד ארגון הטרור הסוני הקיצוני והמבחיל דאעש. תוכנית אובאמה התחרתה בחשיפת מכשיר האייפון 6 של אפל. קשה להחליט מה יותר סנסציוני: השישי של אייפון או הראשון של אובאמה?
ברק אובאמה נבחר כדי שאמריקה לא תילחם יותר. זה לפחות היה החלום האמריקני של הנשיא ה־44 של ארה"ב.
מבחינתו של המועמד אובאמה ערב בחירות 2008, היה ברור כי המלחמות בעיראק ובאפגניסטן היו כישלון. אפילו אירוע טראומטי. השאיפה שלו היתה לסיים אותן כמה שיותר מהר, להשיב את החיילים הביתה ולהפגין לעולם המוסלמי כי עידן חדש נפתח בינו לבין אמריקה. בדרך היה גם, למי ששכח, ה"אתחול" של יחסי ארה"ב־רוסיה; כי הלוא הנשיא בוש הביא את אמריקה, על פי תפיסת עולמו של אובאמה, למחוזות לא רצויים בכל מקום אפשרי בגלובוס.
כאשר נכנס אובאמה לבית הלבן בינואר 2009, הוא עשה כמעט הכל חוץ מלשיר "הבאנו שלום עליכם". מי היה ראוי יותר ממנו לקבל את פרס נובל לשלום, ויפה שעה אחת קודם.
כמעט שש שנים חלפו מאז נבחר אובאמה לבית הלבן ומחלות העבר, שחייבו את הנשיא ג'ורג' בוש המושמץ לצאת למערכות צבאיות ודיפלומטיות, טרם חלפו להן מהעולם: הטרור האיסלאמי מחליף שמות אבל לא שיטות ואידיאולוגיות, וממשיך להטיף למאמינים כי כופר טוב הוא כופר מת.
גם רוסיה של פוטין, למרות שבוש איננו, ממשיכה לדרוך לאמריקנים על הרגליים בכל מקום אפשרי, על אף הסיסמאות הפייסניות של וושינגטון. בוש הלך, אבל לא המלחמות וגם לא העימותים. אלה קדמו לבוש ונמשכים גם אחריו. תתפלאו, גם בעידן הנשיא אובאמה.
אובאמה אמור היום, אם לא יהיו הפתעות, להציג לנו תוכנית בשלבים בת שלוש שנים, שתביא בסופו של דבר להבסתו של ארגון דאעש. ב־2012 כבר הבטיח אובאמה כי אל־קאעידה הוכרע. זה לא מדויק. לטרור גרורות רבות, וכולן נושמות ובועטות עדיין.
המערכה טרם החלה והקואליציה טרם גובשה סופית, אבל כבר עכשיו אפשר לראות את הבעיות הגדולות העומדות בפני הממשל: אובאמה מתכוון להפעיל רק כוח אווירי, ולא ברור עדיין אם יפעל לא רק בעיראק אלא גם בסוריה.
בבית הלבן חוששים מאוד מיכולת הנ"ט של סוריה, וגם לא יכולים לשתף פעולה עם אסד, שמתנה את אבטחת המטוסים האמריקניים במרחב האווירי שלו בשיתוף פעולה עימו, דבר שאמריקה לא יכולה להסכים לו מבחינה מוסרית. זהו מוקש ראשון אבל לא אחרון הניצב לפתחה של וושינגטון. כיצד מנצחים את דאעש בלי לפעול בסוריה? אולי בגלל זה רמז אתמול "הוושינגטון פוסט" כי הנשיא מראה סימנים שהוא יפעל נגד דאעש גם בסוריה.
גם רוסיה של פוטין, שעימה וושינגטון מתעמתת באוקראינה, חיונית מאוד מבחינת אובאמה בהתמודדות עם המשברים במזרח התיכון, בין היתר בסוריה וגם באיראן, שהיא בעיה בפני עצמה. וושינגטון וטהרן מתווכחות על הגרעין, וכמעט במקביל מתואמות בנושאי דאעש. לא מריח טוב.
כל המערכה הזו, כמו כל מערכה צבאית, היא מסובכת, מורכבת ובעייתית. יכול מאוד להיות שההיסטוריה תשפוט אחרת גם את בוש וגם את אובאמה.
אובאמה כל כך רצה לכתוב גירסה מודרנית של "מלחמה (בוש) ושלום (אובאמה)", אלא שאת הקדנציה השנייה והאחרונה שלו הוא מסיים דווקא עם גירסה חדשה של "מלחמה (בוש) ומלחמה (אובאמה)".
וכן, יש גם מלחמות צודקות, אדוני הנשיא, ולא צריך בגלל זה להחזיר את פרס נובל לשלום בתיאוריה. אולי דווקא "המלחמה הראשונה של אובאמה (בתפקיד המוביל)" תהיה האקורד המוצלח ביותר של נשיאותו... וכמה אירוני זה יכול להיות...
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו