על תסריט כזה אי אפשר היה לחשוב. מי היה מאמין שקבוצה חסרת ביטחון, שלא השכילה לנצח שמונה משחקים ברציפות, תכבוש שלושה שערים במחצית אחת. מי חשב שמקרייב, ששכח מתי הבקיע בפעם האחרונה, יכבוש צמד, אבל המציאות עלתה על הדימיון והחלק הראשון של המשחק היה חלומי עבור אשדוד. המשחק שלה היה מאוד מאורגן עם עשרה שחקנים מאחורי הכדור, מרכז מגרש צפוף ויציאה מהירה קדימה שהביכה שוב ושוב את באדיר ופרנסמן החלשים. ניר ביטון, אוחיון וצ'קול עשו עבודה נהדרת, כשמנגד הפועל לא מוצאת פתרונות, ואף שחקן בשורותיה לא מתקרב לרמתו הרגילה. הפועל יצרה מצב בודד, אך שלא בצדק נפסל שער חוקי של זהבי. מוזר מאוד מה שקורה עם הבלם החדש של הפועל, פאצ'לקה. מישהו יודע איפה הוא? יכול להיות שהשערים הקלים שהקבוצה ספגה דרך מרכז ההגנה יובילו לשילוב של הרכש הנעלם? לא ברור איך שחקן שעלה 650 אלף יורו מתייבש על הספסל. בהפועל חששו מהחיסרון של אניימה הפצוע ומחליפו, איתמר ניצן , אכן ספג שלוש פעמים, אבל לא באשמתו. הבעיה האמיתית הייתה בשער של אשדוד. יוסי שקל ספג שני שערים באשמתו הישירה כולל השער הראשון של תמוז שנתן את האמונה לאדומים. אשדוד צריכה לחשוב טוב טוב כיצד שמטה יתרון כל כך מוחץ. הבהלה של שחקניה במחצית השנייה הייתה לא פחות מפתיעה מהפתיחה. השער המהיר של תמוז גרם ללחץ גדול באשדוד שנסוגה אחורה ופשוט הזמינה את הקאמבק. ג'ון גרגורי לא הגיב לחילופים המצוינים של גוטמן ולא הצליח לעצור את הסחף. אלי גוטמן הימר על כל הקופה. החילוף הראשון של באדיר בטועמה וההסתה של ידין לעמדת הבלם הגבירו את המחץ של הקבוצה וכך גם החילופים הבאים. הפועל הוכיחה חוסן.
