"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

לצד הביטחון, לחיות בכבוד וברווחה

,עודכן

בישיבת הקבינט המדיני־ביטחוני בשבוע שעבר טרם הוחלט אם מערכת הביטחון תסתפק בתוספת של 11 מיליארד שקלים ב־2015 או תדרוש עוד כמה מיליארדי שקלים נוספים, שכולם יהיו על חשבון הציבור, עם או בלי מסים נוספים (עד כדי תוספת של 30 מיליארד שקלים בשלוש שנות התקציב 2016-2014).

עבור צעירים או קשישים החיים מתחת לקו העוני, כמו גם אנשי מעמד הביניים - הרוב המכריע של החברה בישראל - מדובר בסוגיה קיומית, הראויה לדיון ציבורי, מהחשובים שהיו כאן בשנים האחרונות. לעיתים נשכחת העובדה שיש אפשרויות נוספות בין המספרים 0 ל־30 מיליארד. בספקטרום הזה נכנסים נושאים שהם ליבת חיינו והסיבה "להרגיש עם ולהתחיל ללכת": הבריאות, הרווחה, החינוך והתרבות, ההשתכרות בכבוד, התשתיות, כמו גם קיומם של עסקים קטנים או עמותות המסייעות לנזקקים ולחלשים.

ביום שישי האחרון התראיין בערוץ 2 צעיר שנישא לנערה פינית ועבר לארץ הקרח האפורה. "לא בגלל הביטחון עברנו, אלא בגלל המצב הכלכלי", העיד. זוהי אמירה מייצגת וטיפוסית ליורדים, לא רק לפינלנד הקרה, כי אם גם לפלורידה, מדינת השמש. הישראלים היורדים - אנשי ההיי־טק, יוצאי 8200 שבהם השקענו את תקציב הביטחון עד לפני שנה, הרופאים, הסטודנטים המשכילים שלא מצליחים לעזוב את בית ההורים, כמו גם הצעירים הנודדים בטיול של "אחרי צבא" שנמשך לגילי ה־30 פלוס - יספרו שההחלטה לעזוב את הארץ נעוצה בחוסר היכולת שלהם לחיות ברווחה כלכלית ולהתפרנס בכבוד.

תיאוריית הצרכים של הפסיכולוג אברהם מאסלו, העוסקת במניעים של אדם בחייו, ממקמת את המזון בבסיס הפירמידה ובשלב השני את ביטחון הגוף יחד עם הביטחון התעסוקתי, המשאבים, המשפחה, הבריאות והרכוש. אין היום שום אזרח ישראלי המזלזל בצורך החיוני למצוא פתרון למנהרות של חמאס ולאיומי הטילים מקרוב ומרחוק, אך באותה נשימה הוא רוצה להבטיח את יכולתו להקים משפחה ולחיות בכבוד תחת קורת גג שיש בה מזון, מים וחימום בימי החורף.

גם מראשי הצבא נדרשים שיקול דעת ורגישות יתר בחלוקת העוגה התקציבית. דווקא מהם מצופה שינהגו לפי סדר עדיפות חברתי, אשר ינחה אותם בדרישות מהאוצר. הניסיון מוכיח שוב ושוב כי "הביטחון" אינו רק רכישת עוד מטוס או צוללת. עורף חזק מבטא נחישות חברתית המתורגמת לעוצמה ולחוסן לאומי. הביטחון התזונתי כמו גם ערבות הדדית, חברה מתוקנת הדואגת לחלש, חינוך המעצב אזרחים מודעים וחיילים מלאי מוטיבציה, אלו כולם באים מ"תקציב הביטחון", גם אם סעיפים אלו אינם נמצאים במערכת הביטחון אלא מוקצים לטובת משרדי הרווחה, הבריאות, החינוך והכלכלה ולטובת כלל אזרחי ישראל אשר במציאות חיינו, כולם היום חזית.

הכותב הוא מנכ"ל עמותת מרכז מיחא, המטפלת בילדים עם לקויות שמיעה, חבר הוועד המנהל של "מנהיגות אזרחית", ארגון הגג של העמותות

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר