מאז הושמד הכור הגרעיני שבנתה סוריה בחשאי, לא הירבו לעסוק בשאלה אם זה כל הסיפור. לעוסקים בנושא לא היה ספק שהמתקן שהופצץ בסוריה היה כור שיכול היה לייצר פלוטוניום בקצב של לפחות פצצה גרעינית אחת בשנה. הצילומים המרשיעים היו ברורים וחד-משמעיים. ברור היה גם כי דרושים מתקנים נוספים על הכור הזה (שלא פורסם עליהם אז) כדי לייצר נשק גרעיני. דרוש היה מתקן למחזר את דלק האורניום, ודרוש היה מתקן כימי (לא קטן) שיפיק את הפלוטוניום שנוצר בכור וייצר ממנו את ליבת הפצצה. איפה המתקנים הנוספים האלה? בצילומים מהאתר שהופצץ לא היה להם זכר. החשדות האלה היו גם לפני הוועדה הבינלאומית לאנרגיה גרעינית, שמושבה בווינה, וחוקריה תבעו מממשלת סוריה לבקר באתר שהופצץ (ובעוד אתרים חשודים נוספים). תביעתם נדחתה על ידי ממשלת סוריה, ויותר מזה - מאמצים רבים הושקעו על ידי הסורים כדי לכסות ולטשטש את האתר שהופצץ ולמנוע מהחוקרים לאסוף (בחשאי-) דוגמאות קרקע מרשיעות. עם הפרסום באתר ISIS (הניזון ממקורות מודיעין אמריקניים), מתברר שעבודות הכיסוי והטשטוש הורחבו גם לאתרים נוספים בסוריה, אותם מקומות שחוקרי הוועדה הבינלאומית לגרעין ביקשו לבקר בהם. ההנחה היא שמקומות נוספים אלה הם החוליות החסרות (נוסף על הכור שהופצץ) הדרושות להשלמת מעגלי הייצור של נשק גרעיני. נכון, ללא הכור שהופצץ אין הרבה מה לעשות עם המתקנים החדשים שהתגלו, ואי אפשר לייצר בהם רכיבי נשק, אבל עד שלא יובהר גורלם של המתקנים ה"חסרים" בתוכנית הגרעינית הסורית - אין מקום לשאננות יתר. הכותב הוא פרופ' לכימיה באוניברסיטת תל אביב
