לא משנים חוק מטעמי נוחות

למרות המגננה התמוהה שהעניק במשך שנים לבועז הרפז במהלך הסתבכויותיו בצה"ל והשימוש החמור שעשה במסמך המזויף במאבק על בחירת הרמטכ"ל ה-20, אין מניעה שגבי אשכנזי יבחר בחיים הפוליטיים. הצטרפות למפלגה אינה מותנית בהקמת מין ועדת טירקל נוספת. המשוכה היחידה העומדת בדרכו היא תקופת הצינון שנקבעה בחוק לקצינים בכירים. במהלך כהונתה של ממשלת קדימה בראשות אהוד אולמרט קבע רוב מוחץ של חברי הכנסת כי יחלפו שלוש שנים, לפחות, בין היום שבו יפשוט את מדיו לבין בחירתו לכנסת ולממשלה.

אותו חוק נועד לבלום את דן חלוץ מחשש שיצטרף לליכוד. בחלוף הצינון בחר דווקא בקדימה. עתה מבקשים ח"כי קדימה לקצר את תקופת הצינון של הרמטכ"ל הפורש בהנחה שאשכנזי, הזוכה לפופולריות רבה, יקשט את רשימת מועמדיה.

ייתכן שהמתנה בת שלוש שנים ארוכה מדי. אך רק ברפובליקת בננות מתקנים חוק לפי נוחות של אדם אחד ולרצונה של מפלגה. בדמוקרטיה מתוקנת משנים את החוק לעתיד. קיצור צינון? בבקשה, החל מבני גנץ ואילך. לא בדיעבד. אין בעולם הנאור חקיקה רטרואקטיבית למצבים כאלה.

כבר היו דברים מעולם. ב-1995 מלאו 70 שנים לנשיא בית המשפט העליון מאיר שמגר והגיעה שעתו לפרוש. כדי לחסום את יורשו אהרן ברק הציעו יריביו להאריך את מועד כהונתו לגיל 75. שמגר לא שלל את הרעיון, אך לא הסכים שתיקון החוק ייעשה בעבורו, למען אדם ולא כצורך כללי. ב-2006 צצה ההצעה מחדש כדי למנוע את בחירת דורית ביניש לנשיאת בית המשפט העליון. גם היא נפלה מסיבות עקרוניות. כך נוהגים אנשים הגונים.

האם הצעתם של שמעון פרס וכמה מח"כי קדימה לקצר את תקופת הצינון היא עקרונית או נגועה באינטרס מפלגתי צר? התשובה תינתן אם הם ייאבקו לקיצור תקופת הצינון גם בלי שיחול על מי שנמצא כבר מחוץ לצבא. למען גנץ וקציניו בלבד. קל לשער מה באמת יקרה להצעתם אם לא יוכלו להחילה על אשכנזי.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו