משטר במסלול התרסקות

איראן למודת הפגנות. לפני 21 חודשים, לאחר זיוף הבחירות לנשיאות, יצאו כ-3 מיליון איש להפגנה בבירה. בתוך כמה ימים דיכא המשטר תנועה זו, שכן לא כל העם הצטרף והמפגינים לא זכו לתמיכה בינלאומית אקטיבית.

אתמול זה השתנה כאשר הנשיא אובאמה התייצב לצד המפגינים. אובאמה שיבח את עוז רוחם של המוחים, וגם מזכירת המדינה הילארי קלינטון חזרה למתוח ביקורת קשה על "דו-הפרצופיות של המשטר".

בימים האחרונים הסתכלו האיראנים בהערכה על שכניהם ממערב ומדרום, על ההפגנות באלג'יריה, בבחריין ובתימן, והעריצו את הצלחתם של אזרחי מצרים ותוניסיה הזוכים לשבחים הן מצד ארה"ב והן באירופה. שלשום הם יצאו להפגנות ושוב השמיעו סיסמאות בגנות שיתוף הפעולה עם חיזבאללה וחמאס. הם קראו במפורש לסילוקו של עלי חמינאי, המנהיג הרוחני העומד בראש המשטר. הסיסמאות הפעם היו בוטות יותר בהשוואה להפגנות שנה שעברה.

באיראן קיימות כל חמש הסיבות שהביאו להתקוממות עממית במצרים: עוני מתגבר, יוקר מחיה בלתי מרוסן, אבטלה גוברת (בעיקר של צעירים ואקדמאים), שחיתות ממסדית והמשך שלטונם של אנשי דת כושלים זה 32 שנים.

המשטר באיראן לא ייפול מחר, אבל סביר להניח שגם הוא במסלול התרסקות. כמו כן, מובן שבשלטון דמוקרטי יש סיכויים רבים שיופסקו תוכניות הגרעין והמשך פיתוח הטילים ארוכי הטווח.

הכותב הוא מומחה לענייני איראן ועורך ראשי של אתר משרד החוץ בשפה הפרסית