ישראל נגררת למערבולת הטרור | היום

"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

ישראל נגררת למערבולת הטרור

, עודכן
0

הם כבר כאן, מעבר לגבול ממש, במרחק של כמה מטרים בלבד. אנשי ג'בהת א־נוסרה, שלוחה של אל־קאעידה בסוריה, הנלחמת במשטרו של אסד, השתלטה על עמדות באזור מעבר קוניטרה, מטרים מגבול ישראל, והניפה לנו מול הפרצוף את הדגל השחור של הארגון. כאילו שהירוק של חמאס בדרום והצהוב של חיזבאללה מגבול הלבנון לא הספיקו לנו. אכן "מזרח תיכון חדש" צמח לנו: מדינות ערב מתפרקות, ובמקומן הטרור פורח. מן הפח אל הפחת.

רק מציאות סוריאליסטית, כמו זו של המזרח התיכון, יכולה לגרום לנו לחוש חמלה כלפי חייל עיראקי או סורי שנופלים בשבי של ארגון המדינה האיסלאמית, כפי שראינו אתמול בסרטון שהפיץ הארגון הסוני הקיצוני, אחרי ששבה חיילים סורים בבסיס חיל האוויר בצפון והוביל אותם כצאן לטבח. לאחרונה באזורנו אין גבול לזוועה. אסד אולי שרד בדמשק, אבל לא האחדות הטריטוריאלית של סוריה. השבר הסורי עוד יכול להביא לנו גם את ארגון דאעש לגבול. אלה, להבדיל מאנשי ג'בהת א־נוסרה, לא יסכימו לחלוק עמדות עם ארגונים מתונים יותר כפי שזה קורה היום. במילים אחרות - יכול להיות גרוע יותר. אגב, כל אזור החיץ של האו"ם, שהחזיק מעמד מ־1974, קורס עם הצבא הסורי.

מדינות ערב יכולות היום אולי להצטער על סירובן בסוף אוגוסט 1967 בחרטום לקבל את הצעתה של ישראל למחרת מלחמת ששת הימים לנהל עימה מו"מ על שטחים תמורת שלום. במקום זה קיבלנו את שלושת הלאווים המפורסמים של חרטום: לא לשלום עם ישראל, לא להכרה בישראל ולא לעריכת משא ומתן עם ישראל. היום, בדיוק 47 שנים אחרי, לאן הובילו מנהיגי ערב את מדינותיהם? להתפרקות ולהשתלטות של ארגוני טרור על ארצם.

יש להניח שהסכם שלום עם ישראל, כפי שהוצע ב־1967, היה פותח גם בפני הסורים אפיקים חדשים. אבל סוריה חשבה כמו שאר מדינות ערב, שיבוא היום שבו היא תכריע את ישראל, ואפילו החרימה את הוועידה בחרטום (שלחה שר חוץ כמשקיף).

היום הטרור מכריע את סוריה, גם אם עדיין לא את אסד. הבעיה היא רק שאנחנו השכנים נגררים לתוך המערבולת הזאת. היו לנו 50 ימים תמימים כדי להבין שאת הטרור לא מנצחים בזבנג וגמרנו. והנגע הזה, בעידן עולמי מאוד לא ברור, רק הולך ומתחזק. ואם זה לא מספיק, הרי הצרה מבחינתנו היא כפולה ומכופלת. לא רק שהטרור מתחזק, אלא שהמערב העיוור רואה היום באיראן ובאסד (תומכי טרור ידועים) בעלי ברית למלחמה בטרור. רק בעולם שבו קטאר נתפסת על ידי המערב כ"מכבה אש", דבר כזה יכול להתרחש.

הדגל השחור הג'יהאדיסטי מתנופף לו ברוח מול הדגל הכחול־לבן שלנו. מאוד לא נעים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר