על הסיפור האמיתי של הערב

גם לו הפועל ירושלים, בני השרון וגלבוע/גליל בכושר של העונה שעברה היו מופיעות השבוע בהיכל נוקיה, יותר מדי דברים היו צריכים לקרות כדי שהצהובים לא יחגגו ביום חמישי בלילה עם גביע נוסף. מכבי ת"א הנוכחית היא קבוצת פיינל פור אירופי, כך ששום דבר לא יכול לעמוד בדרכה, אפילו לא הקלישאות "בגביע הכל אפשרי" או "במשחק אחד הכל יכול לקרות". בטח ובטח כשהפיינל פור של הגביע כולל חוץ ממכבי קבוצה מהלאומית, קבוצת תחתית ועולה חדשה שמופיעה במעמד לראשונה ונמצאת במשבר.

מה שאמור לעשות את הבאזז סביב האירוע זה לא הפתעות, לא משחקים צמודים וגם לא הבכורה של אשדוד בטופ של הענף, אלא רק המסורת של השנים האחרונות שערב חצאי הגמר הוא ערב מדליק - ועצם השתתפותה של הפועל ת"א.

האדומים שייכים לליגה הלאומית רק על הנייר. ההתעניינות סביבם היא של קבוצת צמרת בליגת העל, ומספר האוהדים שלהם יהיה גדול בהרבה משל שתי האורחות האחרות יחד. ומעל הכל: ההילה של השם המיתולוגי, המסתורין של המהדורה החדשה של הפועל ת"א והשילוב בין הרעב של משהו חדש לכוח של המסורת הארוכה.

כל אלה הופכים את המשימה של ברק נתניה הערב למסובכת במיוחד. היא תצטרך להילחם בלחץ הסביבתי לראות דרבי בגמר כדי שאם לא תהיה תחרות, יהיה לפחות עניין גדול. אריק אלפסי לא פראייר, הוא מודע לסיפור הזה ואפילו אמר אתמול שיש "כאלה שהיו רוצים שנזוז הצידה כדי שיהיה דרבי". דבר אחד כמעט בטוח: הוא ישתמש בזה בשיחת המוטיבציה לפני המשחק.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו