"אין צוללות בוואדי" | היום

"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"אין צוללות בוואדי"

, עודכן
0

דקה לפני שכמעט פרש מצה"ל, או רגע לפני שהוא שב לעמוד בראשו, יש לבני גנץ רצף של דעות על מצב הביטחון הלאומי.

הוא חש שיפור באיכות האימונים. צה"ל טוב מאשר במלחמת לבנון השנייה ב-2006. אחרי 34 שנים בצבא, מהן 28 כמפקד, הוא נוהג לומר כי טבעה של המלחמה לא השתנה, אך מאפייניה בוודאי וזה גלוי לעין. הקושי היה ונותר לחבר בין הצורך להכין פעולה מתוכננת לבין הגמישות הנדרשת במערכה. זה קשה בעיקר ביבשה, אשר בה "מוכנות קודמת לגמישות".

יש דברים שנבצרים גם מיכולתה של ישראל. כביטוי השגור על לשונו - "אין צוללות בוואדי". אך יציבות תקציבית לפי קווי המתאר של ועדת ברודט, שמאפשרת תכנון רב-שנתי, היא דפוס ההתנהלות הנכון. צה"ל בפתחה של תוכנית רב-שנתית, ואם תישמר מסגרת ברודט תהיה גם התפתחות ראויה.

לפי גנץ, יש שקט בשטחים והוא מבוסס על אינטרסים משותפים, אבל גם הצבא חייב לזכור כי בבוקר שבו פרצה מלחמת לבנון השנייה, ביולי 2006, שרר שקט בגיזרה. לא מכבר העריך כי ישראל תפעל מול איראן רק במצב של "אין ברירה", וכבר עתה יש הישענות הדדית על מערכות בינלאומיות בבלימת תמיכתה של טהרן בטרור. צריך לזכור, לפי גנץ, שהמציאות הבינלאומית מאפשרת לישראל לפעול רק היכן ובעת שהדבר בבחינת הכרח.

היום יציג אותו אהוד ברק לפני הממשלה כמועמד לכהן כרמטכ"ל ה-20. ביום שני בשבוע הבא יחליף את גבי אשכנזי. אם לא יקומו עליו.

במקביל יסתגר יואב גלנט בביתו במושב המריבה עמיקם. מבצר בחוץ, תכולה צנועה למדי בפנים. הוא נלחם עד הרגע האחרון. לא ויתר ולא נכנע. כיאות ללוחם נועז. בסוף "גברו אראלים על מצוקים", והורידו אותו מאוויר הפסגות אל הארץ.

איש אינו יודע אם היה יכול להיות הטוב ברמטכ"לים לעת הזאת. בין מקצוענים הדעות חלוקות. בציבור התחושות חלוקות. שלב השיא שלו יורט פעמיים. בתחילה היה זה בועז הרפז, בן חסותו של גבי אשכנזי, שניסה להסדיר לרמטכ"ל המכהן שנת כהונה חמישית ומצא עצמו לפני כתב אישום ומול חקירה פלילית נוספת וצו עיכוב יציאה מהארץ. גלנט צלח את הדיבה בכבוד. לשקר אין רגליים, למד מאמו, הוא נותר במקום.

אחר כך החזירו לשימוש את פרשיית הקרקעות שהשתלט עליהן והתצהיר הכוזב שמסר לבית המשפט. גם על משמעות צעדים אלה חלוקות הדעות בקרב מקצוענים ובציבור. תלוי מי ראה מה בטלוויזיה בשעה האחרונה. אולי יש לגלנט נחמת-מה בכך, שגם אם הוא חש כי שילם מחיר לא בצדק - עליונות שלטון החוק הוכחה לתפארת ישראל.

אך לגלנט לא מגיע לעזוב בעל כורחו חבול ושרוט. לצד מעשיו אשר פסלוהו מלכהן כרמטכ"ל עומדות לו 34 שנים של הגנה רצופה ואמיצה ונועזת על מדינת היהודים. תודה, יואב גלנט, גם אם אינך כשיר עתה לעמוד בראש הצבא.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר