זמן פציעות

מבחינת נשיא מצרים, חוסני מובארק, המשחק נגמר. אפילו לנשיא הישראלי, השכן והאוהד, יש היום יותר סמכויות מלנשיא מצרים. למעשה, מאז נאומו של מובארק ביום שלישי, שבו הודיע כי לא יתמודד לכהונה נוספת בספטמבר, המשחק מבחינתו נגמר. עברנו לזמן פציעות. זה יכול להימשך זמן רב מאחר שהיו בעימותים פגיעות רבות.

יום שישי הוא יום גורלי למפלגת השלטון. מה שאנחנו רואים היום במצרים זה בדיוק מה שראינו בחודש שעבר בתוניסיה, אבל בהבדל אחד: אז מפלגת השלטון נאבקה (ועדיין נאבקת) על הלגיטימיות ועל המעמד הבכיר שלה ללא הנשיא בן עלי, שברח. במצרים זה מתרחש עם נשיא מנייר.

העימותים שפרצו השבוע בין נאמני מובארק לבין מתנגדיו מחייבים את התערבות השלטון, התערבות הצבא. הצבא, הכוח החזק ביותר במדינה, הבטיח שלא לירות נגד המפגינים כבר בערב הפגנת המיליון ביום שני, ובכך סלל את דרכו של מובארק לפנסיה מוקדמת (בגיל 82). הפעם, אם ישתמש בכוח, יהיה זה למען העם המצרי (...) כדי להגן עליו (...), ולא, חלילה, למען הבטחת המשך ההגמוניה של מפלגת השלטון.

הציפייה בקהיר היא ליום שישי קשה במיוחד. יום התפילות הוא גם יומם של האחים המוסלמים, השולטים במסגדים, ומן הסתם, באותו יום, גם ברחוב. בינתיים השחקנים ברחוב הם המפגינים, הצבא ותומכי הנשיא. ההיגיון אומר כי האחים המוסלמים צריכים לשמור על פרופיל נמוך ולהמתין לשלטון, אבל ייתכן כי העימותים המתוכננים בין מחנות הניצים מחייבים את האחים המוסלמים להיכנס לעימות לפני הזמן המתוכנן מבחינתם. הניקוי שנעשה מעיתונאים בשעות האחרונות יכול אולי גם לרמוז על יום או אפילו ימים קשים במיוחד.

אבל יש גם עיתונאים רצויים בקהיר. כריסטינה אמנפור מרשת ABC הוזמנה לארמון הנשיאות לראיון עם הנשיא מובארק, שבו אמר כי ממילא לא התכוון להתמודד בבחירות הבאות וכי מעולם לא התכוון להעביר את מושכות השלטון לבנו גמאל. לא בטוח שזה נכון. הוא הוסיף כי אין הוא כועס על ארה"ב וכי אובאמה הוא "איש טוב מאוד". זה, מבחינתו, בטוח לא נכון.

מובארק גם אמר כי אם יפרוש היום - יהיה כאוס במצרים. מבחינת העם, מובארק כבר פרש ביום שני בערב, וכעת אנחנו בזמן פציעות שמשכו אינו ידוע. השאלה הגדולה כעת היא מה יבוא בסיומו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו