אחריות מול פשטנות
התבוננתי אמש בשלישייה המובילה את צוק איתן ותהיתי מדוע בחרו בנימין נתניהו, משה (בוגי) יעלון ובני גנץ להתייצב בפעם השנייה תוך תשעה ימים כדי לטעון שישראל ניצחה. הרי המזער שניתן לומר הוא כי בשלב הנוכחי חמאס הובס פעמיים: הוכה קשות בידי צה"ל באוויר, בים ומתחת ליבשה (לבד מהפצמ"רים), ואף לא אחת מתביעותיו המדיניות זכתה למימוש.
ערכתי את רשימת ההחלטות הנבונות שקיבלה ישראל בהביעה נכונות לקבל את הפסקות האש תמורת תמיכה בינלאומית; ובהחריפה את ההפצצות האוויריות שבתגובה להן הפציר חמאס להפסיק את האש בלי להשיג דבר.
אך בראש ההכרעות הנבונות נרשם מצב ייחודי בצומת גורלי. ישראל ידעה על המנהרות. היא היתה בשלבי עיבוד של תוכנית לתקיפתן בשלהי 2014. מבצע צוק איתן ביטל את התוכנית הצה"לית מפני שחמאס התכוון לפרוץ כבר בראש השנה מהמנהרות ליישובים עבריים. הממשלה וצה"ל שגו כשלא העמידו את חיסול המנהרות בראש סולם העדיפויות.
ברגע שבו הבינו את גודל הסכנה, שירטטו מחדש את תמונת שדה הקרב, ובניגוד לתוכנית המקורית פרצו כוחות קרקעיים לרצועת עזה. הצבא פעל היטב והמנהרות נחשפו ופוצצו, וברגע זה גבר הפיתוי לנצל את ההצלחה ולכבוש את כל הרצועה, אבל השלישייה בלמה את הצעד. להפך, היא מיהרה להחזיר את כוחות הקרקע מהרצועה לארץ. "איזהו גיבור? הכובש את יצרו".
זה היה אירוע מכונן והוא מסביר את המתרחש עד כה בזירה הפוליטית כתום צוק איתן: המאבק על דעת הקהל ועמדתו כלפי המבצע מתנהלים בין מי שמציג עוצמה ואחריות לעומת מי שמייצג פופוליזם ופשטנות.
בשלב הראשון "השלישייה" מצויה בירידה תלולה במשאלי דעת הקהל. הרי אין ישראלי שאינו מייחל למוטט את שלטון חמאס בעזה ולגדוע את ראש הנחש ושאר הביטויים המתלהמים שמציעים פתרון מוחלט במחי יד. אך לאחר מכן תשתנה התמונה. אתמול הכריז אביגדור ליברמן כי אין מקום להפסקת אש כל עוד חמאס שולט ברצועה. זו פוליטיקה בעירבון מוגבל ולטווח קצר.
יחלפו שלושה שבועות או חודשים ויתממש אחד משני התסריטים: במצוקתו יחזור חמאס אל כלי הירי, אבל נתניהו ויעלון הזהירו אמש כי בסיבוב הבא יגביר צה"ל את מכותיו ממש כפי שעשה בין הפסקות האש בסיבוב שהסתיים באמצע השבוע; ומנגד, ייתכן שחמאס לא יקבל דבר, ובכל זאת ישמור על השקט מכוח ההרתעה של צוק איתן. אם זה יקרה - איש לא ישמע מליברמן כי יש לו תוכנית חלופית למוטט את חמאס כאן ועכשיו, ב"זבנג וגמרנו".
חבל רק שעולה בידיו לנצל את הטעות של נתניהו, שלא הביא את הפסקת האש לאישור טלפוני של מליאת הממשלה. כתוצאה מעקיפת ההצבעה יכול שר החוץ להודיע בפומבי כי הוא מתנגד להפסקת האש. בהיעדר הצבעה הוא פטור מחובת המשמעת הקואליציונית. אלה המצבים שיוצרים כורח לקיים מסיבת עיתונאים מהסוג ששודר אמש בכל הערוצים.
