על רומא שבאה למכבי בהזמנה

אחרי שיבוץ המשחקים מגיע בדרך כלל שלב המגננה, שבו כולם, ללא יוצא מן הכלל, מתלוננים על "הגרלה קשה" ו"סדר משחקים רע". בשבוע שעבר מכבי תפסה את ברצלונה לא מוכנה, אבל פיקששה את הצ'אנס לגנוב ניצחון חוץ ועכשיו היא חוזרת הביתה לצמד משחקים מול היריבות הפחות נוצצות וחזקות. בשבוע שעבר ראיתי את רומא ולובליאנה במשחק המקביל בבית, שהיה קשה לצפייה והראה שלא בדיוק מדובר בקבוצות שאי אפשר לעבור.

לטעמי, רומא היא הקבוצה החלשה ביותר שהעפילה לטופ 16, שהתברגה בשלב זה רק בגלל ארבעה ניצחונות על שתי קבוצות חלשות כמו באמברג ושרלרואה. לולא השלשה המטורפת של צ'ארלס סמית' בגרמניה, היא כבר היתה מזמן בבית.

מדובר בקבוצת הריבאונד הכי גרועה שנותרה ביורוליג, שבנוסף גם מתקשה לשמור על הכדור (22 איבודים נגד לובליאנה בשבוע שעבר), מה שגורם למיעוט התקפות. בצירוף העובדה שמדובר בקבוצה היחידה שמוסרת מספר חד-ספרתי של אסיסטים, קשה לי לראות אותם עוברים הערב את רף 65 הנקודות נגד ההגנה של מכבי.

מכבי, אחרי ירידת המתח הטבעית והמובנת בחודשיים האחרונים, זקוקה ליריבה כזו כדי להתנפל עליה ולחזור למסלול, במיוחד כשהיא באה הנה בסגל חסר ללא שלושה שחקני נבחרת איטליה (ג'יאקטי, ויטאלי וג'ילי).

הצהובים, שניזונים מהגנה טובה, משחק ריצה ואינסטינקטים של פארגו ופרקינס, ראו בברצלונה שהחיים בטופ האירופי קשים ומצריכים פתרונות אחרים. אידסון התקשה מול האגרסיביות וקיטר לשופטים, פארגו ופרקינס חיברו 0 מ-7 לשלוש, והנקודות המדאיגות לדעתי הן קבלת ההחלטות שלהם והיעדר פתרון יצירתי להגנות שהולכות מתחת לחסימה, מתוך ידיעה שאין מי שיעניש אותן בקליעה מבחוץ.

מכבי חייבת לשחק כל פוזשן לגופו כי צריך לתרגל את הדברים האלה גם כשמובילים ביתרון דו-ספרתי, על מנת לדעת מה לעשות בכדורים קובעים בהמשך הדרך. הצהובים גם יצטרכו לצוות שוב את הנדריקס וסחורצאניטיס מתחת לסל מתוך מחשבה על המשחקים הבאים.