ארזתם לבד? | היום

"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
ארזתם לבד?

ארזתם לבד?

, עודכן

הנה עוד נקודת ציון ירוקה חיובית המקודמת בזמן האחרון בכנסת. לאחר שהח"כים העבירו חוק האוסר על יבוא מוצרים שנוסו על בעלי חיים, הם אישרו ביום רביעי האחרון את הצעת החוק שקידם השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, וכך יש לנו גם את חוק האריזות.

מדוע הוא חשוב? חוק זה מחייב את היצרנים והיבואנים למחזר לפחות 60 אחוז מהאריזות במשק, מה שיגרום למיחזור משמעותי של פסולת האריזות ובעיקר יגרום ליצרנים לחשוב היטב לפני שהם אורזים כל דבר בנפרד, גם אם האריזה מיותרת לחלוטין. הרי אין טעם, למשל, לארוז כל סוכרייה בנפרד ואז לשים אותן יחד בקופסה, לעטוף את הקופסה בניילון ואז לארוז שלוש קופסאות כאלה בעוד ניילון. אבל זה המצב בישראל: לא מעט פעמים מוצרים שניתן לארוז יחד באריזה אחת ארוזים בארבע אריזות.

לצד זאת, גולת הכותרת של החוק טמונה בחיוב הרשויות המקומיות לקבוע הסדרי הפרדת פסולת מחמירים הרבה יותר ממה שהיה נהוג עד כה. ההפרדה תתבצע בין פסולת רטובה כמו שאריות מזון, שיהפכו לקומפוסט, לבין פסולת יבשה כמו זכוכית, מתכת, נייר ופלסטיק. צעד כזה יעזור לקדם את נושא המיחזור בארץ, שנמצא, לצערנו, בחיתוליו, ויעודד אכפתיות בנושא איכות הסביבה.

בכלל, בתחום הגנת הסביבה חינוך הוא נושא קריטי לא פחות מחקיקה. אף שכיום כמעט בכל מקום יש פחים לנייר ולפלסטיק, רבים לא טורחים להפריד וזורקים הכל יחד. לעיתים אני תוהה מה מניע אנשים לנהוג כך. עצלנות? אג'נדה אנטי ירוקה? סתם חוסר אכפתיות? כנראה כל הסיבות יחד.

לכן מודעות וחינוך קריטיים לתחום. אם לא נחשוב על העתיד - הנכדים, ואולי גם הילדים שלנו, יתקשו ליהנות מהמעט שנשאר מהטבע.

ונשאלת השאלה איך לחנך? כרגע לפחות יש דברים שלא צריך לצפות שמשרד החינוך יעשה. במצב הנוכחי של מערכת החינוך יש מחסור בכל כך הרבה תחומי לימוד, עד שאין פלא ששיעור על אקולוגיה ומיחזור הוא חלום רחוק. החינוך אמור להתחיל בבית, מההורים, והוא יתחזק אם הילדים יראו בכל מקום פחים להפרדת פסולת.

רק כאשר יחברו יחד שלושה גורמים - חקיקה, חינוך והשקעה של הרשויות ביישום החוק, כלומר הצבת פחים להפרדת פסולות בכל מקום אפשרי - נוכל להתקדם וליישר קו בנושא עם המדינות המתקדמות בעולם.

אני, למשל, הובלתי במכוניתי במשך שנים בקבוקי פלסטיק משומשים מבית משפחת אחותי שבמודיעין עד לרמת גן כי גם עם משקפת אי אפשר היה למצוא כזה פח במודיעין.

בואו נראה עכשיו את הרשויות מרימות את הכפפה ומציבות פחים בנגישות גבוהה, ולפחות לא להציב בקצה אחד של הרחוב פח לניירות, בקצה השני פח לבקבוקים וברחוב המקביל מתקן לאשפה רטובה - כך שלזרוק את הזבל יהפוך לפעולה ארוכה ומסובכת.

הרשויות צריכות לסייע לאזרחים ולהקל עליהם את משימת הפרדת האשפה, ואנחנו האזרחים צריכים להפנים את חשיבות הפעולה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו