עוד מהלך בשחמט האיראני

מנהיג הדרוזים בלבנון שוב הוכיח כי יצר ההישרדות של העדה הקטנה גובר על כל שיקול אחר. דווקא מי שאביו נרצח בידי הסורים העביר את תמיכתו לציר חיזבאללה-סוריה-איראן ומשמעות החלטתו גדולה מאוד. ואליד ג'ונבלאט, הרגיש מאוד ליחסי הכוח בלבנון, חש ככל הנראה כי הציר הזה חזק יותר ועל כן הוא חובר אליו.

הבעיה הגדולה הנובעת מהחלטת ג'ונבלאט מנקודת המבט של סעד אל-חרירי היא האפשרות שבלי הנציגים הדרוזים בפרלמנט (11 במספר) הוא לא יצליח להרכיב קואליציה. סכנה גדולה עוד יותר נעוצה בחשש שג'ונבלאט יעשה צעד נוסף ויסכים להיכנס לקואליציה שיוביל חיזבאללה, ולבנון תישלט גם באופן פורמלי בידי קואליציה שמובלת על ידי הארגון השיעי הגדול בהכוונת טהרן ודמשק.

עם זאת, ייתכן שברגע ההכרעה יחשבו הסורים שאין זה אינטרס סורי כלל וכלל ויורו לג'ונבלאט לא לאפשר הקמת קואליציה כזו, ולבנון תישאב לתוהו ובוהו פוליטי. אם כך תחליט סוריה, זו תהיה עדות ראשונה להבדלי גישה של ממש בין טהרן לדמשק באשר לעתידה של לבנון.

כך או כך, לבנון נכנסת עתה לתקופה קשה מאוד שבה שום ממשלה לא תזכה ללגיטימציה רחבה, תקופה שבה ינסה כל צד, ובעיקר חיזבאללה, להראות למי יש עוצמה צבאית גדולה יותר. לצערנו, נראה שצבא לבנון, שבו השקיעו האמריקנים לא מעט כסף, לא יעמוד בלחץ המאורעות, ואם ייאלץ להתייצב מול חיזבאללה - יתפורר.

ומעל לכל, אי אפשר לראות את הזירה הלבנונית כעומדת בפני עצמה. רצח אל-חרירי האב ב-2005, כמו הניסיון של חיזבאללה למנוע את פרסום תוצאות החקירה הבינלאומית, קשורים לגישה האיראנית, הרואה צורך לשנות את הסטטוס קוו במזרח התיכון לשם הפסקת ההשפעה של המערב בו ולהביא לשינוי תרבותי-פוליטי שבסופו ישלוט האיסלאם הרדיקלי. התנהגות זאת מאפיינת את האיראנים לא רק בלבנון אלא גם בעיראק ובעזה, וכשיוכלו - גם ביהודה ושומרון. לא לחינם אמר בסוף השבוע שליח הקוורטט למזרח התיכון וראש ממשלת בריטניה לשעבר, טוני בלייר, כי איראן מפריעה גם למהלכי המו"מ בין ישראל לפלשתינים. זה הקשר המיידי והחשוב בין כישלון השיחות בין חברות מועצת הביטחון וגרמניה עם איראן לבין הכרזתו של ג'ונבלאט בלבנון.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו