החלטת הכנסת על הקמת ועדת חקירה פרלמנטרית כלל אינה עוסקת בארגוני שמאל. הצעת חברת הכנסת פאינה קירשנבאום נועדה לבדיקת "קרנות מחו"ל ומדינות המממנות ארגונים ישראליים הנוטלים חלק במסע דה-לגיטימציה לפגיעה בחיילי צה"ל", ואילו הצעת חבר הכנסת דני דנון היא לבדיקת "גופים וממשלות זרות במימון פעולות המופנות נגד המדינה ובניסיונות לרכישה מאורגנת של אדמותיה".
עוד לפני שהוקמה הוועדה, כבר יש המודים בקבלת המימון הזר. אפילו אם אין מדובר בעבירות על חוקי המדינה, יש בכך פגיעה אנושה באושיות הדמוקרטיה. קבלת המימון היא אקט כוחני, בלתי מוסרי וזועק לשמיים, אם אכן נעשה בכסף שימוש למטרות שאותן ציינו קירשנבאום ודנון.
אולם כדי שנדע מהם השימושים שנעשו בכספים האלה יש לחקור זאת. כיצד נדע אם קירשנבאום ודנון צודקים? מדוע אמורה דווקא הכנסת לעשות זאת? רק היא מצוידת בסמכויות חוקיות לקבלת המידע, והרי אין המדובר בהליך פלילי או אזרחי. פעילות הארגונים מבוססת כולה על חוסר שקיפות ועל הסתרה מכוונת.
סעיף 22 לחוק יסוד הכנסת מאפשר לכנסת להקים ועדת חקירה מבין חבריה "כדי לחקור דברים שהכנסת קבעה; סמכויותיה ותפקידיה של ועדת חקירה ייקבעו על ידי הכנסת". המטרה העיקרית של ועדות כאלה היא לממש את העיקרון הדמוקרטי של זכות הציבור לדעת. אין מדובר בהליכים משפטיים המתנהלים בגופים אחרים. מתנגדי הוועדה רוצים למנוע מן הציבור לדעת במה עוסקים אותם ארגונים.
החוק אינו מגביל את נושאי החקירה. כלומר: הכנסת יכולה לחקור הכל. זהו אחד מתפקידיה העיקריים וזו חובתה. חברי הכנסת מקבלים שכר וזכויות אחרות כדי לעשות זאת. ועדות הקונגרס האמריקני והפרלמנט הבריטי עוסקות ללא הרף בחקירות מסוגים שונים. בישראל הוקמו ב-23 השנים האחרונות 25 ועדות חקירה פרלמנטריות. הנה חלק משלל הנושאים שבהם עסקו הוועדות: רצח נשים, השחיתות בממשל, האזנות סתר, פרשת עמונה, עמלות הבנקים, מצב הבדואים, איתור והשבת נכסים של נספי השואה, סחר בנשים, אסון גשר המכביה.
בשנים האחרונות נוהגת הכנסת לצייד את ועדות החקירה הפרלמנטריות בסמכויות דומות לאלה של הוועדות הקבועות, אולם דפוס זה לא חייב לחזור על עצמו. אין הגבלה כלשהי המוטלת על הכנסת בקביעת הסמכויות. כלומר, הן עשויות להיות צרות יותר או רחבות יותר. על פי תקנון הכנסת, בתוך 30 יום מאז שהחליטה הכנסת על הקמת הוועדה, אמורה הכנסת להצביע על הצעת ועדת הכנסת בדבר הרכב, סמכויות ותפקידי הוועדה. מספר חברי הוועדה לא יהיה גדול מתשעה. על פי סעיף 22 לחוק יסוד הכנסת, הרכבה יתבסס על יחסי הכוחות בכנסת, והיא תכלול אף נציגים משורות האופוזיציה.
כל מי שמתנגד להקמת הוועדה כופר בסמכותה של הכנסת, בז לעיקרון של שלטון החוק, מצפצף על ההכרעה הדמוקרטית שהושגה בבחירות וחוטא בהסתרת מידע חיוני מאזרחי המדינה. הדרך העומדת בפני מעלימי המידע היא לגרום לשינוי חוק יסוד הכנסת. נא לא לשכוח אף את דוקטרינת ברק בדבר מעמדם החוקתי הרם של חוקי היסוד.
הכותב הוא פרופ' למדע המדינה, אוניברסיטת בר-אילן
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו