כשמדינת ישראל תתחיל לראות טפטופים של תשלומי המסים מקידוח תמר, אי שם בשנת 2024 בקירוב, בנימין נתניהו יהיה בן 75, יובל שטייניץ יהיה בן 66 וישראל תהיה בת 76. את ההחלטה על מיסוי הגז נתניהו ושטייניץ קיבלו למען הדורות הבאים. בלי כל מליצה. זה לא קרב באופק הפוליטי, זה קרב הרבה מעבר לאופק הפוליטי. הכי קל היה לנתניהו ולשטייניץ להיכנע, כמו שנכנעו בעבר ב-2002 ואף לפני כן. להתעלם מעניין המיסוי ולמסמס אותו. לתת לו לחלוף. כי מה זה משנה, למה לעמוד מול האנשים החזקים ששווים מיליארדים. אבל הם לא נכנעו. לכן צריך להודות לרה"מ נתניהו שעמד בפרץ וצריך להודות לשר האוצר שטייניץ, שנלחם בקרב הפוליטי הגדול הזה כדי שיהיה דו"ח רציני והוגן של ועדה למען חלוקה מאוזנת של משאבי הטבע. אור ירוק לממשלה, אור אדום לטייקונים. אלא שזה עדיין לא נגמר. עכשיו, אחרי שהתקבלה ההחלטה, לפתע פרשנים רבים אומרים כמה שהיא "פופולרית", וכמה שזה "היה צפוי" ו"קל להחליט כך". זה בכלל לא היה צפוי, זה לא היה קל. מרבית הטייקונים, ובמיוחד חלק ניכר מכלי התקשורת, העריכו שתהיה עוד "תספורת". עוד אחוז אחד או שניים, שזה מיליארדים רבים בהמשך הדרך. בשבוע וחצי האחרונים כולם האמינו שהסחר-מכר יימשך. לכן ההודעה הזאת הופכת את היום להיסטורי. החלטת נתניהו לאמץ את המסקנות של ועדת ששינסקי במלואן בח"י בינואר 2011 מסמנת את הניצחון המתקרב במערכת הבחירות הלא-רשמית שהתנהלה כאן במשך כמעט שנה. סכומי הכסף שנשפכו לתוך אותה מערכת בחירות הגיעו רק מצד אחד, והם נועדו להכריע את הנבחרים במגרש היחיד שבו הם משחקים: דעתו של הציבור. חלקים גדולים בכלי התקשורת, המונעים מאינטרסים כאלה ואחרים, תמכו בטייקונים. חלקים לא מבוטלים בכנסת הלכו גם כן עם הטייקונים. אנחנו תמכנו מלכתחילה במסקנות ועדת ששינסקי. באופן אישי, בתור מי שתפיסת השווקים החופשיים והליברליות הכלכלית היא נר לרגליו, מה לא הוטח בי בשבועות האחרונים: "בולשביק", "קומוניסט" ושאר הגדרות שרחוקות ממני כמזרח ממערב. הטייקונים זרו כאן חול בעיני הציבור. הם ימשיכו לעשות כך, אבל בעת הזאת יש הנהגה כלכלית בירושלים. ברור שזה לא נגמר, יכול להיות שזה גם לא ייגמר עד שישאבו את טיפת הגז האחרונה משום שגם אחרי החקיקה אפשר לשנות בכנסת דברים. הקרבות האלה אף פעם לא נגמרים. אבל בשורה התחתונה הרעיון של להשוות את שיעור המיסוי על הגז שמצאו פה לרמה הנהוגה במדינות המפותחות בעולם, הוא לא הלאמה. זו בכלל לא רטרואקטיביות. גם לא עזרה לגז המצרי ולא בטיח. זו חלוקה הוגנת של מה שמגיע לציבור. וזהו יום היסטורי שמקדם אותנו ליעד הנכסף.