הביטוי שבר סורי-אפריקני מבטא רעש אדמה גיאולוגי. השבוע אירע שבר לבנוני-תוניסי, שמשקף רעידת אדמה פוליטית. המזרח התיכון נתון בזעזוע מתמשך. בתוניסיה מדובר לפי שעה במיני-מהפכה. הכוחות השליטים מחזיקים עדיין בהגה השלטון. ההפתעה נובעת מחוסר יציבות המשטר, שכמה הפגנות גרמו לעומד בראשו להימלט לסעודיה, ולמהומות שהסתיימו במותם של מאות. מדינות ערב האחרות מבינות את משמעות המסר: המשטרים המתונים והדמוקרטיים לכאורה הם כעלה נידף ברוח. אם אפשר כך בתוניסיה הפרו-מערבית והעליזה ועם מורשתו של חביב בורגיבה - מה על בית המלוכה ההאשמי בירדן? כמה הפגנות רחוב ויריות באוויר עלולות למוטט גם אותו- לא במקרה היתה הליגה הערבית ראשונה לקרוא להחזרת היציבות למקומה. לא על תוניסיה קוננו הממשלות במצרים ובסעודיה ובירדן, אלא על עצמן. בלית ברירה בירך אתמול הנשיא ברק אובאמה על החירות שבאה לביטוייה בשינויי השלטון בתוניסיה. ייתכן שהם ראויים. ייתכן שהם רק לטוב. אבל אובאמה אינו יכול לדעת זאת כבר עתה. הוא נראה כמי שמברך על המוגמר מפני שאין לו דבר טוב מזה לעשות. סביר להניח כי מי שהציתו את הכיכרות בצפון אפריקה עשו כן בלי לתת את דעתם לסערה הצפויה מחר בארץ הארזים, עם פרסום הדו"ח בעניין רצח רפיק חרירי ב-2005. בתוניסיה היתה מין מהפכה בגלל היוקר הגואה של מוצרי הצריכה, ואילו לבנון שבעה, אבל אי הוודאות ואי השקט הם רוח גבית לכל מי שאינו מרוצה מן המצב בארצו. בסופו של דבר, בשרשור פסיכולוגי ומדיני ודתי כל זה מוביל לאיראן ולחיזבאללה ולחמאס. המזרח התיכון נראה יותר ויותר כרעידת אדמה מתמשכת. המוקד הוא בטהרן ויש גלים שונים של רעשים ההולכים ומתפשטים, ובסופו של דבר הם ישפיעו גם על היציבות הישראלית המצויה לכאורה מחוץ למעגל הפן-ערבי, והיא "חווילה בג'ונגל". השפה העברית היתה מקור לביטוי התנ"כי "ותשקוט הארץ 40 שנה"; קלאסיקה של חזון, לא מציאות.
