מה שנראה תחילה כזעזוע פוליטי מוגבל, הולך ומתפתח במהירות למשבר העלול לגרור את לבנון כולה אלי פיצוץ. מחר עתיד התובע המיוחד של האו"ם, דניאל בלמר, להגיש טיוטה של כתב האישום שהכין לבית הדין הבינלאומי לרצח ראש ממשלת לבנון, רפיק אל-חרירי. אם נכונות הידיעות כי גם איראן וסוריה יופיעו בכתב האישום, הרי מדובר בחומר נפץ של ממש העלול להביא להתלקחות גדולה. לא דמשק ולא טהרן יישארו צופות מן הצד נוכח התפתחות שכזו. גם הגשת כתב אישום נגד כמה מראשי חיזבאללה היא התפתחות מסוכנת עבור הארגון שייאלץ לצאת בתגובה חריפה. המערכה שעל חסן נסראללה לנהל היא מהמורכבות שידע עד היום. הוא התנסה בעימות עם ישראל וגם שרד אותו. אך עתה עליו לנהל מאבק על נפשו ועל תמיכת הציבור הלבנוני, וקודם כל על נפשם ותמיכתם של בני העדה השיעית. לשם כך הוא זקוק יותר מכל לרהביליטציה שאותה יכול לתת לו רק סעד א-דין אל-חרירי. ברגע זה מוצא עצמו חרירי הבן לבדו מול חיזבאללה המגובה בידי סוריה ואיראן. התמיכה האמריקנית ואף זו הצרפתית חסרות משמעות. שהרי ברגע האמת ייוותרו ספינות הצי השישי בלב ים, צופות מרחוק אל חופי ביירות, כפי שנהגו במשברים קודמים בלבנון. עליונותו הצבאית המוחלטת של חיזבאללה תבטיח מן הסתם כי דרישות הארגון ייענו, וכי הסכם פשרה כזה או אחר יושג לשביעות רצונו ותומכיו. אחרת, יעלה הארגון את לבנון באש. הוא מסוגל לכך, ולמרות הכחשות מנהיגיו, לא יהסס לעשות כן כשיחוש כי גבו אל הקיר. אבל מבחינתו של נסראללה גם אם ייכנע חרירי הבן לתביעותיו הרי זהו ניצחון פירוס, שכן את המטרה העיקרית לא השיג - מניעת פרסום כתב אישום בעייתי ואף קטלני מבחינתו המפנה אליו אצבע מאשימה ברצח רפיק אל-חרירי. כך או אחרת, המשבר הנוכחי הוא רק פרק אחד בסיפור ארוך שעניינו שאיפתו של חיזבאללה להשתלט על לבנון. סופו של הסיפור יבוא רק משיעלה בידי הארגון להגשים את מטרתו, או לחלופין - והדבר לא נראה כעת ריאלי - כשיימצא הכוח בלבנון, ואצל הלבנונים, להביא על ארגון זה את סופו.
