אירועי סוף השבוע העלו לכותרות את מה שבדרך כלל נשאר נחלתם של תושבי עוטף עזה והחיילים ששומרים עליהם: סביב הרצועה מתנהלת לחימה שוטפת, יומיומית, שמחיר בצידה. בדרך כלל המחיר הוא בצד השני, לעיתים הנפגעים הם בצד שלנו. זה מה שקרה גם ביום שישי. תצפית זיהתה חוליה שהגיעה לאזור הגדר כדי להניח מטענים (והצליחה). התצפית כיוונה לשם כוחות, הסמג"ד אירגן במהירות את הכוחות לתגובה באש. עד כאן הכל שגרתי, וכנראה גם היה נשאר כך אלמלא פגעה אחת המרגמות בכוחותינו והרגה את לוחם הצנחנים סמ"ר נדב רוטנברג - ההרוג השני מאותו הגדוד מאש כוחותינו בתוך פחות מחודש. צירוף מקרים מצמרר, מטריד, שהוביל אתמול את בכירי פיקוד הדרום לשיחות מוטיבציה ארוכות עם הלוחמים והמפקדים בגדוד 202. ההערכה אמש היתה שתקלה טכנית במערכת מרגמות ה"קשת" היא שגרמה לאירוע, תקלה שנגרמה ככל הנראה מכשל ב-GPS של אחת המרגמות. לבכירים בגזרה לא היה ברור אמש ממה בדיוק נבעה התקלה במערכת שנמצאת בפעילות מבצעית כבר יותר משנתיים ונחשבת בדרך כלל לאמינה ומדויקת ביותר, אולם גם הם הוטרדו מכך שתקלה דומה שאירעה לפני כמה חודשים באימון לא דווחה להם עד אתמול. האירוע השני, שבו נפצעו הפועלים התאילנדים בנחל עוז, בוצע ללא קשר לתקרית בליל שבת, למעט הקשר הארגוני: לשניהם אחראי הג'יהאד האיסלאמי. בצה"ל הבהירו אמש כי התגובה תכוון גם הפעם נגד חמאס כדי שיממש את אחריותו על הרצועה והארגונים הסוררים, אבל מאחורי הקלעים אפשר היה לשמוע את הדאגה מהעצמאות הגוברת והחוצפה של הג'יהאד בפעילות סביב הגדר: רק בשבועיים האחרונים חוסלו שלוש חוליות של הארגון שעסקו בהנחת מטענים, ובוצעו כמה תקיפות בתגובה על ירי מרגמות ורקטות. הפעילות הזאת מטרידה לא רק בהיבט המחיר (נפגעים), אלא גם בחשש שהיא עלולה להוביל אותנו להסלמה בדרום. כרגע, האינטרס המוצהר של השחקנים המרכזיים - ישראל וחמאס - הוא לשמר את השקט, אבל כאן ושם מבינים שהעניינים עלולים לצאת מכלל שליטה, בעיקר אם ארגוני הטרור יצליחו לממש את איומם ולחטוף חייל. המוטיבציה והחשש, בשני הצדדים, מסבירים את האינטנסיביות בפעילות סביב הגדר - בהגנה והתקפה, במנהרות ומטענים - בידיעה שבקרבות הטקטיים האלה, היומיומיים, ייקבע במידה רבה אם השקט האסטרטגי בדרום יישמר - ולכמה זמן.
