"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

קיפוח המורים

,עודכן

המורים בישראל המועסקים על ידי המדינה משתכרים פחות מהשכר הממוצע במשק למשרה מלאה. כך קובע דו"ח השכר במגזר הציבורי (2009). מרבית המורים הן מורות, המהוות גם את ציבור העובדות הגדול במשק. הן סובלות מחולשה פוליטית וכלכלית, המונעת מהן נגישות למוקדי קבלת ההחלטות. כך, מתאפשרת פגיעה מחפירה בתנאי העסקתן. דו"חות בינלאומיים מראים כי השכר למורות בישראל נמוך יותר מהשכר במדינות OECD אחרות.

ב"על גב המורות - כוח ומגדר בחינוך", בעריכת פרופ' אסתר הרצוג וד"ר צביה ולדן, מוצגים מחקרים ופרשנויות לגבי ההקשרים הפוליטיים, הכלכליים והמגדריים של מקצוע ההוראה.

הניתוח בספר מציג את ניצול הנשים במערכת החינוך בידי ממשלות ישראל לדורותיהן. להפקרה ולביזוי של המורות יש השלכה ישירה גם על מעמד הנשים בחברה. בישראל של סוף 2010 נשים עדיין מקופחות, מופלות ומודרות ברוב תחומי החיים.

מהספר עולה כי למרות שמדברים ברטוריקה שוויונית, במערכת החינוך קיימים מנגנונים, גלויים וסמויים, של אפליה, שיוצרים מציאות לא שוויונית, תדמית שלילית ועיוורון מגדרי ביחס לצורכיהן של נשים בישראל. יוצא שמערכת החינוך מושפעת מהמציאות המגדרית וגם משפיעה עליה.

מחקרים מוכיחים שהפגיעה בשוויון ההזדמנויות של נשים לא נגמרת רק עם הפגיעה במורות. יום הלימודים הקצר פוגע בהורים, שאין להם סידור לילדים אחרי 12:00. כיוון שהמדינה לא משתתפת באופן אמיתי במימון הוצאות הורים עובדים, העסקת מטפלת או מעונות וגנים - נשים מתקשות לשלב קריירה ומשפחה. עדיין, המטפל העיקרי בילדים היא האם.

אחרי 107 שנות הוראה גברית באיגוד המקצועי הוותיק בארץ, החליטה גילה קליין, יו"ר הסתדרות המורים באשדוד, להתמודד לראשות הסתדרות המורים מול המזכ"ל, יוסף וסרמן.

קליין, בעלת ותק של 26 שנות הוראה ורקורד של עשייה מוצלחת, יודעת ששיפור שכר המורים ומעמד המורים כרוך בשיפור שכר המורות ובהגדלת שילובן של נשים בעמדות ניהול במערכת החינוך. לכן היא נאבקת להקמת התארגנות פוליטית ולהשגת שליטה וייצוג של נשים בארגוני המורים. הבחירה בקליין לראשות הארגון, מבחינה זו, היא גם מאבק לשוויון בין המינים.

בשבוע שעבר כתב בעיתון זה מוטי גילת כיצד המזכ"ל וסרמן מנסה להאריך את כהונתו באמצעות שימוש בטריקים תקנוניים פסולים. זה מהלך שנועד להקנות לו סמכויות מרחיקות לכת, שיבטיחו את המשך שליטתו בהסתדרות המורים וימנעו מקליין את האפשרות להתמודד מולו.

מערכת החינוך הישראלית במשבר. הנתונים לא טובים. התוצאות במבחנים הבינלאומיים של התלמידים גרועות. הפערים בין עשירים לעניים גדלים. המפתח לשינוי טמון בהוראה.

שינוי במעמד המורים הוא גם שינוי בארגוני המורים. ואם המורות אכן נחושות לשנות את תנאי העסקתן ומעמדן החברתי, עליהן להתארגן, להתייצב מאחורי מועמדת המחויבת לקידום אינטרסים אלה. בחירתה תביא לשינוי במעמדן של מורות ונשים בישראל, ותבשר שינוי למערכת החינוך כולה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר