מדברים הרבה, עושים מעט

1. בואו נקרא לילד בשמו ונפסיק להסתתר מאחורי תירוצים של חוסר יציבות: הבעיה הגדולה עד כה היא היעדר הניסיון של מאמני הליגה. לנהל שבוע של קבוצה, בין אם היא משחקת באירופה ובין אם לא, זה דבר שדורש ותק, ידע וניסיון. כשמאמן אחד או שניים בלבד צעירים, אין שום בעיה. ברגע שמדובר במגיפה, מה שמקבלים זה ליגה שההפתעה היחידה שיכולה להיות בה זה הפסד של מכבי ת"א.

אל תיתנו לתוצאות לבלבל אתכם, כי על הרמה וסגנון המשחק ויתרתי כבר מזמן. אבל להוריד קבוצה לקרקע במהלך שבוע ולגרום לה לבוא עם אנרגיה לכל משחק ליגה, למנף ניצחון ממחזור קודם להמשכיות במחזור הבא ולהגיע מוכנים מול כל יריבה - דברים שהם הלחם והחמאה של כל מאמן - זה משהו שפשוט לא נראה במחוזותינו.

במקום זה אנחנו עסוקים במילים מפוצצות שמצטלמות יפה ומתאימות לעיתון - "תוכנית משחק", "הוצאה לפועל", "שימוש בפאולים" - ואשר מהוות העברת אחריות אל השחקנים במקום לקיחת האחריות מהם. בתרגום פשוט: "תוכנית המשחק היתה טובה, ואם השחקנים היו משתמשים נכון בעבירות ומוציאים לפועל כמו שצריך, לא היינו מפסידים".

2. אחרי איבוד הכדור והמשחק של דרור חג'ג' בנתניה בשבוע שעבר ראינו אתמול את הרכז הישן והטוב שאנחנו מכירים מימי עברו: כספית רועמת ותזזיתית שסידרה לראשון טרנר מספרים מפלצתיים מול קו הגבוהים ה"אימתני" של בני השרון, שהסתכל למכבי בלבן של העיניים אבל אירגן לאלטון בראון מספרי שיא גם כן.

אשקלון הראתה אתמול במחצית השנייה כמה פוטנציאל טמון בה והיא עם הפנים קדימה לדרבי הדרום בשבוע הבא מול אשדוד, שהשכילה לנצח בחוץ את בני השרון וגלבוע/גליל על ידי מהפך במשחק ברגע הנכון. אם היית אומר לאשדוד לפני שנה שהיא תנצח בחוץ את האלופה, היו חושבים שנפלת על הראש.

3. אי אפשר בלי להתייחס לעומר אסתרון, שופט צעיר שמתייחס לשיפוט כמקצוען וצפויה לו קריירה מזהירה, אבל ביותר מדי משחקים שבהם הוא מעורב יש טעם חמוץ שנוגד את רוח הספורט. הוא מתעסק בהגזמה עם ספסלים ושחקנים, מחלק יותר מדי בלתי ספורטיביות וטכניות, וגם אם השריקות נכונות מבחינה חוקתית, רוח המשחק מתקלקלת מפסיקותיו.

אחרי העבירה החמישית הדמיונית שנשרקה לשון ג'יימס בנוקיה, היה עדיף לעומר לנוח שבועיים בבית, להירגע ולחשוב כמה גדולה השפעתו על תוצאות המשחקים. זה היה עושה אותו שופט עוד יותר טוב.