צעד קדימה, שניים אחורה

1. לאחר שני ניצחונות רצופים ציפינו לראות ממכבי ת"א המשכיות לפחות מבחינת התוצאות, כי גם בניצחון על בני יהודה בשבוע שעבר היא לא הרשימה.

מכבי סובלת מיכולת קבוצתית ירודה בחלק הקדמי, שמאפיינת אותה מפתיחת העונה. אם נוסיף לכך את החולשה אמש, של מי שבכל זאת עשו את ההבדל בשבוע שעבר, עטר ובוזגלו, נבין למה מכבי התקשתה לאיים על השער, למרות שהחזיקה בכדור רוב הזמן. ישראלביץ', שהצטיין בשבועות האחרונים, התרכז בריצות בוכיות לשופט. מנהג שהוא חייב להיגמל ממנו.

צבירת הנקודות של מכבי ת"א מאכזבת מאוד ויש לה מזל גדול שמכבי חיפה והפועל ת"א עדיין לא נכנסו לתלם באופן סופי, אחרת היא לא היתה נמצאת במרחק נגיעה מהפיסגה.

מכבי פ"ת אמנם שמטה יתרון בדקות הסיום, אך לאור היכולת הבינונית של שחקני החלק הקדמי, היא לא היתה ראויה ליותר מנקודה. טל בן חיים ועומר דמארי לא היו במיטבם, כשהאחרון עוד משאיר בחוסר אחריות את החברים שלו בשערה שחקנים. בסה"כ היומרות החדשות של פ"ת לא באו מספיק לידי ביטוי.

2. אחרי חוסר האמונה והניסיון מול מכבי חיפה בשבוע שעבר, מאמן הפועל עכו, אלי כהן, החזיר את ג'אקו ערפאת למקומו הטבעי במרכז ההתקפה והתוצאות בהתאם.

התנועה, המהירות, החדות והפרגון של החלוץ, בעיקר במחצית הראשונה, הותירו את ההגנה הירושלמית המומה.

עכו כולה חזרה לגישה ההתקפית עם שחקני קישור שדוחפים קדימה ומגינים שתומכים ללא הפסקה (שמעון הרוש היה מצוין).

מהראן ראדי היה המצטיין במגרש והפגין משחק נהדר במרכז השדה. הוא בא על שכרו בשער, לאחר פריצה סוחפת של ערפאת. ציון ויצמן מוכיח שבסטנדרטים של הכדורגל הישראלי אפשר לבנות קבוצה מצליחה בניהול שפוי ומושכל ובלי רכש מפוצץ.

מקצועית, אלי כהן ראוי לכל המחמאות על הקבוצה המרתקת שהוא מעמיד. הוא לקח שחקנים אלמוניים שנפלטו מקבוצות אחרות (בן בנימין, ליעד אלמליח, מוחמד כליבאת ואחרים), נתן להם הזדמנות והכוונה נכונה והפך את עכו לתופעה המרעננת של הליגה. קבוצה מגובשת שבאה כמעט לכל מקום במטרה לנצח וגם מיישמת את המטרות האלה. כל הכבוד.

מצד שני, בית"ר לא החזיקה בכדור, לא הצליחה לייצר מומנטום בשום שלב של המשחק וסבלה מהגנה מבולבלת. כך אי אפשר לנצח. אחרי שכבר ראתה עצמה עם הפנים למעלה, היא סופגת מכה קשה וחוזרת הרבה אחורה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו