בפעם הראשונה מאז פרסומי ויקיליקס נחשף מברק שבאמת מסכן חיים, כפי שהזהירו בוושינגטון. שר ההגנה הלבנוני, אליאס מור, על פי המברק, פעל ב-2008 כקצין מודיעין המשרת את ישראל בתיווך אמריקני. מזלו של שר ההגנה שבגלל המתיחות בארצו לא מתקיימת שם ישיבת ממשלה כבר שלושה שבועות. מנהיג חיזבאללה חסן נסראללה, המתכנן נקמה אלימה אם וכאשר יסומנו אנשיו כאשמים על ידי ועדת החקירה של האו"ם לרצח רה"מ רפיק אל-חרירי (2005) שממצאיה יתפרסמו בימים הקרובים, בטח כבר סימן לו בסוף השבוע מטרה. חיזבאללה מאשים כמעט כל שבוע את ישראל בריגול, אבל נמנע מלהאשים בכירים מהמחנה הפוליטי הנגדי. אבל אם בארזים נפלה שלהבת, בתוספת המסקנות המפלילות של בית הדין המיוחד, הרי שרוחות צפוניות חזקות ביותר צפויות לנו בקרוב, ואלה עלולות אפילו להשיב את לבנון לימי מלחמת האזרחים של 1975. אלא אם כן ימצאו כל הצדדים המעורבים את הנוסחה הגואלת שתמנע גלישה של לבנון לגל אלימות שאף אחד לא באמת רוצה היום, בעיקר לא סוריה וסעודיה - שתי הפטרוניות של שני הגושים הפוליטיים בלבנון כיום. לסעודיה, הסנדק של ראש הממשלה סעד אל-חרירי, יש מספיק דאגות עם המתרחש בעיראק ובתימן. היא אינה יכולה להרשות לעצמה כאוס לבנוני שעלול לשרת את איראן. היא תמליץ לאל-חרירי לבחור בין צדק להיגיון. סוריה, לעומת זאת, נדחקה החוצה מלבנון בעקבות רצח אל-חרירי אך נשאבת חזרה פנימה בעקבות הלחץ מתוצאות ועדת החקירה. סוריה אמורה לרסן את חיזבאללה ולהזהיר את הארגון מפני אובדן ההישגים הדיפלומטיים הגדולים של המחנה שלהם בעקבות אירועי 2008 האלימים. לא סתם מצטט סעד אל-חרירי בלי סוף מאז נכנס לתפקיד את נלסון מנדלה. במילים אחרות: בלבנון צפוי לנו מעט צדק והרבה סליחה, כי האופציה היא הרבה צדק ומלחמה.
