בעקבות האש

הנושא הכואב של שריפת הכרמל מזכיר לי כי שישה חודשים לפני 9.11.2001, מועד קריסתם של מגדלי התאומים בניו יורק, טסתי לארה"ב לסיבוב הרצאות מטעם הבונדס. היו לי לא פחות מעשר טיסות פנים, ובאף אחת מהן לא נבדקתי כיאות, ולא בדקו מה אני נושא בכליי.

כבר אז היה ברור כי הטרור האיסלאמי מנסה לחטוף מטוסי נוסעים; עוד לפני כן ניסו להרוס את מגדלי התאומים באמצעות חומר נפץ שהוטמן במשאית; והיה ידוע כי הטרור האיסלאמי מתבצע גם באמצעות מתאבדים. כל אלה יחדיו היו אמורים להצביע על סכנה מוחשית אמיתית, כמו זו שאכן מומשה בפיצוצם של שני מטוסי נוסעים אל תוך מגדלי התאומים. אבל דבר לא נעשה. עד הפיגוע שהעיר את כולם.

מנטליות פחות או יותר דומה שררה גם בישראל בכל הקשור לרמת המוכנות של שירותי הכבאות שלנו.

אכן, אנו לא יכולים להיערך לשריפת יערות לאחר שסופת אש משתוללת, כפי שהתרחש ביערות הכרמל. גם לא נוכל להחזיק צי של 30 מטוסים לאירוע חריג כמו זה שהתרחש מול עינינו. אולם הכרחי שיהיו לנו מערכת התרעה אפקטיבית ויכולת התמודדות עם פרוץ השריפה כבר בתחילתה.

לכן את ועדת החקירה הממלכתית לעניין מוכנות שירותי הכבאות בישראל להתמודד עם פריצת שריפות צריך להקים מהר. עלינו לקצוב לה לא יותר משלושה חודשי עבודה ולדרוש ממנה מסקנות ברורות וחדות שתצבענה על שרשרת הכשלים שהביאו לרמת מוכנות כה ירודה של שירותי הכבאות בישראל.

ועדת חקירה כזו לא נועדה כדי לקבוע היכן נופלת האחריות המיניסטריאלית, את זאת כולנו יודעים. על ועדת חקירה כזו יהיה מוטל לרדת עמוק יותר לחקר כל אותם התהליכים המונהגים אצלנו ולבחון את היכולת של הגופים הממלכתיים להיערך אופרטיבית, כפי שנחוץ ברמה הארגונית והאישית.

אנו לא זקוקים לוועדת חקירה רק כדי לשפר את מערך שירותי הכבאות. את זה אנחנו בטח נעשה גם ללא הקמתה של ועדת חקירה. אנו נהיה זקוקים לה גם כדי להבין טוב יותר את כל המהלכים הקשורים אצלנו במערך שאמור להגן על החיים בישראל.

כפי שכבר פורסם, מטוס הכיבוי היחיד לא היה בכוננות והוא הגיע אל מקום האש כשעתיים וחצי לאחר שכבר התקבלה ההתרעה הראשונה. שירותי כבאות אמורים להגן על החיים והרכוש, ולשם כך עליהם להיות ברמת מוכנות השווה לזו של צה"ל ושל המשטרה. שריפות מקריות לא ניתן למנוע כליל, אבל המערך והיכולת להתמודד איתן כבר עם פריצתן חייב להיות אפקטיבי ומשוכלל.

כאמור, על ועדת החקירה יהיה להיכנס ולחשוף בפני כולנו את תהליכי קבלת ההחלטות ברמה הפרטנית, על מנת שנבין כולנו כיצד מתקבלות ההחלטות ומי משפיע עליהן.

בנוסף, על הוועדה יהיה לבחון אם אנו מעניקים כוח רב מדי לפקידות האוצר המורכבת כמעט כולה מאנשים צעירים עם מטען אידיאולוגי לא מבוטל (ורמת ביטחון עצמי גבוהה), אך גם לוקים בחוסר ניסיון חיים ובחוסר שיקול דעת מאוזן.

על הוועדה יהיה גם לבדוק באופן מיוחד את כל הקשור לקביעת סדרי עדיפויות תקציביים, ובמיוחד סדרי העדיפויות כשמדובר במערכות האמורות להגן על החיים, בחזית או בעורף. מדוע יש לנו הרבה כסף להעניק הטבות מס מופלגות למפעלים גדולים וחזקים במרכז הארץ, אך אין לנו מספיק כסף להחזיק בכוננות מתמדת ארבעה מטוסי כיבוי? מדוע אין לנו מערך התרעה לעורף שישמור על אוצרות הטבע היקרים ביותר שיש לנו מפני השמדתם בשריפה, בין שהאש היא פרי של מעשה זדון או טרור או רשלנות סתם-

הוועדה תצטרך לבדוק גם את שאלת העדיפויות של אותם הארגונים האמורים לקבל אחריות. ובעיקר לבחון את השאלה אם זה נכון ששירותי הכבאות יהיו תחת שליטתו של משרד הפנים, שאת אופיו ודרכי עבודתו לא ניתן לשנות בשום מחיר, או שעדיף שהם יעברו לכפיפות משרד הביטחון או ביטחון הפנים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו