62 שנות הזנחה
שר הפנים אלי ישי אינו אחראי יחיד ליום הכיפורים של שירותי הכיבוי. זו אחריות נצברת של הממשלות ב-62 שנותיה של המדינה. אך הוא האחראי העכשווי, ויותר מכל קודמיו. שכן לאחר הכישלון במלחמת לבנון השנייה ב-2006 הכין מיכה לינדנשטראוס דו"ח כולל על הפגמים שנתגלו בעורף.
למרות שאהוד אולמרט דיבר בלעג על מסקנותיו של לינדנשטראוס כעל "קרקס", היה הדו"ח של המבקר בעל חשיבות רבה. כה רבה, שמשרדו הפעיל מעקב צמוד לבדוק את תיקון הליקויים. התוצאות בתחום הכיבוי היו כה חמורות - כפי שיתברר בדו"ח המעקב שיפורסם השבוע - שכבר בתחילת מאי 2010 נפגשו נציגים מטעם חטיבת הביטחון במשרד המבקר בראשות האלוף בדימוס יעקב מנדי-אור עם השר ישי. הם העמידו אותו על חומרת המחדל המתמשך, חשו כי עליהם לעשות כן עוד בטרם יפרסם לינדנשטראוס את דו"ח המעקב. מאז לא תוקן אלא מעט.
אם אכן תקום ועדת חקירה ממלכתית (מיותרת, שלא כמקצועית) יתבקש ישי להביא את יומנו ולהציג את לוח מפגשיו. יתברר כמה השקיע בדיוני ועדת השבעה של שרי הממשלה שאליה דרש להסתפח ובה הוא מספר על הפתרונות של ספר הזוהר לבעיותיו של העם היהודי, וכמה ביזבז במאבקו השגוי בח"כ חיים אמסלם, וכמה מעט במצבם הירוד של שירותי הכיבוי הידוע לו מן היום הראשון שבו נכנס למשרד הפנים.
מדוע זה כך? מפני שבמשך עשרות בשנים פוליטיקאים מוניציפליים עמדו על כך ששירותי הכיבוי יישארו בעירם ולא יועברו לממשלה; ודאגו לשכר הכבאים המצביעים בבחירות ולא לחידוש הציוד שאינו הולך לקלפי; ואפילו עתה - כאשר האחראי לשירותי הכיבוי שמעון רומח החל בצעדים רציניים להקים מרכז שליטה ובקרה שיכול לפתור חלק ניכר ממצוקת השריפות בכיבוין עם תחילתן - חומקים ראשי מועצות מקומיות מלשתף פעולה אלא באורח חלקי בלבד.
דפוס הפעולה פשוט, והוא עובר מממשלה לבאה אחריה: העסקנים המקומיים לוחצים על שר הפנים לא להתערב במערכת הכיבוי, והתוצאה היא שיש הזנחה ופיגור ורשלנות, ואיש אינו מאזין לאנשי המקצוע שמתריעים ללא הרף. בהגזמת-מה ניתן לומר כי אלמלא האסון הנורא שבו נספו 41 אזרחים, ספק אם גם עתה היו הדברים נפתרים.
הממשלה הנוכחית בראשות בנימין נתניהו לא פתרה את הבעיה האסטרטגית שבסכנת השריפות, על אף שאיום הטילים על מרכזי הארץ נושא בחובו תסריט של דליקות ענק. מי שסייר במלחמת לבנון בגליל ראה אותו בוער ויד הכבאים קצרה מלהושיע. הם נאלצו להניח לחורש לבעור עד כלות. עד שייפתר הנושא - ויש יסוד לקוות כי עכשיו יתקנו את הדברים - ישראל חשופה לפגיעת טילים שמבעירים את האתרים הנפגעים וסביבתם.
לעומת זאת נתניהו היטיב לתפוס פיקוד על מה שעם הלהבה הראשונה נראה בעיניו כאסון לאומי. הוא הזעיק מדינות ידידותיות לסייע לישראל ונענה ביד נדיבה, ואפילו מרג'פ טאיפ ארדואן הטורקי. הוא שלט במצב וגם המשטרה תיפקדה היטב, והמפכ"ל דוד (דודי) כהן יכול היה להרגיע כי ההצתה לא היתה בכוונת זדון. אך תפקוד נכון במצבי משבר ולחץ אינו תחליף לצורך לפעול מראש כך שהם לא ייווצרו, וזה טרם נעשה כפי שיעיד דו"ח המעקב של מבקר המדינה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו