"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

פיני גרשון: מנטור או משקולת

,עודכן

המנהרה שנחפרה מתחת לגיא גודס בחודש האחרון ונחשפה על ידי יחידת ההנדסה בראשות אהרל'ה ויסברג מעניקה הזדמנות ראויה לעסוק בסוגיית עוזר המאמן.

כל הורה לילדים קטנים יודע שהסבא והסבתא הן דמויות מפתח בעזרה לגידול הילדים, במיוחד בתקופה בה שני ההורים עובדים שעות ארוכות. אבל הסבים יודעים שילדים קטנים הם כיף גדול כשהם באים לתקופה קצרה, והעבודה הקשה נופלת על ההורים המותשים. כזה הוא עוזר המאמן, סוג של סב"א – סמכות בלי אחריות. כשמנצחים – אומרים שהצוות המקצועי עשה עבודה נהדרת. כשמפסידים – כל העיניים על המאמן.

רובי בלינקו, אושיית כדורסל עתירת ניסיון, מזכיר שישנם שני סוגים של עוזרי מאמן: הסוג הראשון בא ללמוד מהמאמן תוך כדי נתינת הזווית המקורית שלו - בסגנון שגודס עשה אצל בלאט - והסוג השני בא להחליף את המאמן בבוא העת או ההפסדים, מה שיגיע קודם. מכיוון שברור שפיני גרשון הוא לא מהסוג הראשון, והוא היה משכנע מאוד במסיבת העיתונאים כשהכריז שהוא גם לא מהסוג השני, נדמה שה"פדרמניזם" המציא סוג שלישי: העוזר המנטור.

ברור שגרשון יכול להיות מנטור אדיר עבור גודס, אבל האם הוא יכול לעשות זאת דווקא מעמדת העוזר? האם גרשון, אלפא דוג שאוהב את ההגה בין הידיים, מסוגל לשבת ליד הנהג כשהוא חושב שהוא מכיר דרך טובה יותר? ברור שלחישת עצות והכנת תוכנית משחק הם דברים שגרשון מבצע ברמות הכי גבוהות ונתינת טיפים מפתה מאוד כל עוד אתה משקיף בדעה מייעצת.

רק שצריך לזכור שעוזר מאמן הוא הפועל השחור של הצוות המקצועי: הוא זה שטוחן שעות של וידאו ובדרך כלל מכיר את היריבה טוב יותר מהמאמן בגלל הניתוח העמוק שהוא נחשף אליו. הוא מכיר את הניואנסים של התנועות, את ההרגלים של השחקנים, את הפעולות שנעשות ברגעי לחץ.

האם לגרשון יש את האנרגיה לחזור לעמדת המאמן הרעב, שחופר בסטטיסטיקות המיוחדות כדי לדלות נתונים שיעזרו למאמן? האם יקדיש את הזמן לעבוד בצורה אינדיבידואלית עם שחקן הנמצא בתקופה לא טובה? התשובה טעונה בירור, בעיקר בין גרשון לבין עצמו.

האם אחרי כל מה שעבר, המאמן השבע שדחה הצעות לאימון בבררנות כמו כלה הבוחרת את שמלת כלולותיה, יכול להיות איש הצווארון הכחול של הצוות המקצועי? האם ישפוט באימונים? האם יגיש לגודס את הלוח הטקטי בפסקי זמן? האם יציע תרגיל לכדור אחרון במינוס נקודה, והאם גודס יקבל את זה? ואם יקבל, איפה יעבור הגבול בין גודס העצמאי העומד בפניי עצמו, לבין גודס הקשור בחליפה המנטורית המאולצת שנכפתה עליו, כשדעתו של גרשון יושבת לה היטב בקצה המחשבה שלו?

האם הנהלת מכבי ת"א, כמו גבר שחוזר לאהובתו הקודמת - זוכר לה את הרגעים הטובים, מדחיק את הרגעים קשים - רוצה לעזור לגודס להפוך מזחל לפרפר או שהיא שמה לו משקולות על הכנפיים?

ומה אתם חושבים? טקבקו לנו!

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר