לפי תחזית מזג האוויר, מחכה לנו מהיום ועד סוף נובמבר עוד שבוע יבש. לפני יותר משבועיים אירגנו מתנחלים ופלשתינים מאזור גוש עציון תפילת גשם יהודית-מוסלמית משותפת, אבל השמיים, הפרושים שווה מעל כל יושבי הארץ המשוועת הזאת, נותרו רחוקים ואטומים. גם נוסח התפילה המיוחדת שפירסמה הרבנות הראשית לישראל והודעתה בשבוע שעבר על יום צום ותענית, לא הועילו בינתיים. נראה כי שנת 2010 אכן עומדת להירשם בישראל, כפי שאמרו ההערכות מראש, כשנת הבצורת השביעית ברציפות. יש כאן ילדים שמעולם לא חוו חורף גשום, וגשם הוא בעבורם אירוע נדיר כמעט כמו שהיה, בעבר, השלג. גם המבוגרים מתרגלים אט אט לראות בירידת גשמים מין נס, מתנת חינם שאינה מובנת מאליה כלל ועיקר. ואולי בגלל זה, בעצם, הגשמים אינם יורדים. אולי כדי שנדע להעריך אותם כראוי הם גורמים לנו להתגעגע אליהם ככה, להתפלל עליהם, להתחנן שכבר יבואו. * * * אנשים שיש להם מים כל צורכם אינם זקוקים לקשר קבוע עם הבורא. אבל יש אנשים שאלוהים מתאווה, כלשון חכמינו, לתפילתם. אצל אנשים כאלה הוא דואג ליצור ח-ס-ר, שיזכיר להם לפנות אליו מפעם לפעם. לכן אין בארץ ישראל נילוס כמו במצרים. לכן ישראל היא "ארץ הרים ובקעות" (דברים י"א), שבה רק "למטר השמיים תשתה מים", וגם מטר השמיים יינתן במשורה. כך, אומרת התורה, תרגיש כי אין זו ארץ שהבורא מפקיר אותה לנפשה כי אם "ארץ אשר ה' אלוהיך דורש אותה. תמיד עיני ה' אלוהיך בה מראשית השנה ועד אחרית שנה". * * * צרות, הבאות חלילה ומשבשות את התוכניות, מכריחות אותנו לא פעם לעצור ולבחון את מצבנו האישי והמשפחתי. צרות ציבוריות עשויות, אם לא נטייח אותן, כהרגלנו, לעורר אותנו לחשבון נפש לאומי נחוץ. בצורת, למשל, יכולה להמחיש לנו עד כמה אנחנו עצמנו מבוצרים. עד כמה אנחנו עצמנו תקועים בתוך עננות חלקית מתמדת, שממנה נבצר מאיתנו להגשים את מטרותינו - ולו בממטרים פזורים, ולו בטפטוף. * * * העננים עצורים מלשחרר גשמים - וישראל עצורה מלשחרר את יונתן פולארד ואת גלעד שליט ומלהשתחרר מתלותה המוגזמת בארה"ב. מפלס הכנרת צונח - וכמוהו צונחת גם ההבנה של מה אנחנו בכלל עושים כאן, ויכולת העמידה מול הטענות הגוברות על חוסר הלגיטימיו-ת של המפעל הציוני כולו. בוא, גשם. התעורר, טבע גשמי ולאומי, ואולי נתעורר אף אנו.
מי שמאמין, מכוון את בקשת הגשם אל המשקיף עלינו מן השמיים ויודע שהורדת גשמים היא דרכו של הבורא לתקשר עם בני האדם. יש ארצות שהקדוש ברוך הוא לא כל כך מעוניין ביחסים קרובים עם תושביהן, ולכן הוא מספק להם שפע של מים בנהרות שוצפים, באגמים רבים ורחבי ידיים ובגשמים לאורך כל השנה.
אבל גם מעבר להתעוררות לתפילה כדאי, אולי, לנצל את הבצורת המתסכלת הזאת כדי להתבונן מעט בסביבותינו ולהסיק מסקנות. כשהגשם בא בעיתו והכל "דופק" כמתוכנן וכמצופה, עלול האדם הממוצע לעבור מיום ליום כמו בכוח האינרציה ולחשוב שגם אצלו הכל תקין.
השמיים מתבצרים בעמדתם - והמדינה מתבצרת באי יכולתה לבנות כאוות נפשה ביישובים הישראליים ביהודה ובשומרון ולדרוש הכרה בינלאומית בבירתה ירושלים.
עוד שנת בצורת
מערכת ישראל היום
מערכת "ישראל היום“ מפיקה ומעדכנת תכנים חדשותיים, מבזקים ופרשנויות לאורך כל שעות היממה. התוכן נערך בקפדנות, נבדק עובדתית ומוגש לציבור מתוך האמונה שהקוראים ראויים לעיתונות טובה יותר - אמינה, אובייקטיבית ועניינית.
