בירור האמת עומד במוקדו של כל דיון משפטי. לשם כך נקבעו דיני הראיות, הקובעים את הדרכים הקבילות להוכחת עובדה בהליך משפטי. מאז ומתמיד ביקשו אנשי המשפט למצוא מכשיר פלא שיסייע לבית המשפט לגלות מהי האמת ויפטור אותו מן הצורך להתחבט בסוגיה זו. אכן, התקווה שהפוליגרף, "מכונת האמת", ישמש אמצעי מכריע בעניין זה התבדתה עד מהרה. מכשיר הפוליגרף התגלה כגלאי שקר בעירבון מוגבל, מוגבל מאוד. מחקרים אמפיריים הוכיחו שמידת האמינות והדיוק של הפוליגרף אינה מוחלטת. כאשר מדובר במשפט אזרחי, ניתן - בהסכמת הצדדים - לקבל את הפוליגרף כראיה שתחייב אותם בהתדיינות ביניהם. על דרך הכלל, בית המשפט מכבד הסכמה זו כל עוד היא עומדת בדרישות דיני החוזים, ודן לפיה. תנאי לכך הוא תקינות המכשיר, כשהצד שמבקש להסתמך על הפוליגרף כראיה צריך להוכיח שהמכשיר אכן היה תקין בעת הבדיקה. לא כן במשפט פלילי, הדורש מידת מהימנות גבוהה הרבה יותר, "מעל לכל ספק סביר". עוד לפני שנים רבות קבע בית המשפט העליון כי הפוליגרף אינו יכול לשמש ראיה קבילה בהליך פלילי. בעקבות זאת אף הורתה פרקליטות המדינה לרשויות התביעה להימנע מהצגת סירובו של נאשם או עד להיבדק בפוליגרף בפני בית המשפט, וכל שכן שעליהן להימנע מלהציג בפני בית המשפט את תוצאות הבדיקה, אם זו נערכה בכל זאת. בעקבות דיון נוסף שנערך בשאלה מה דינה של בדיקת פוליגרף שהוצגה בכל זאת בפני בית המשפט, הורו לתובע להבהיר במפורש בשלב הסיכומים כי אין היא מהווה חלק מהתשתית הראייתית, וכי על בית המשפט להתעלם ממנה בבואו לבסס את ההרשעה. עם זאת, תוצאות בדיקת פוליגרף יכולות לשמש כלי עזר לצורכי חקירה. לא אחת הן אכן משמשות את בית המשפט לא לשם הכרעת הדין, אלא לצורך הכרעה בעניין מעצרו של חשוד בעבירה.
גלאי שקר בע"מ
מערכת ישראל היום
מערכת "ישראל היום“ מפיקה ומעדכנת תכנים חדשותיים, מבזקים ופרשנויות לאורך כל שעות היממה. התוכן נערך בקפדנות, נבדק עובדתית ומוגש לציבור מתוך האמונה שהקוראים ראויים לעיתונות טובה יותר - אמינה, אובייקטיבית ועניינית.
