מרפובליקה חילונית ל"מדינת ארדואן"

הדבר המותח היחיד בבחירות לנשיאות טורקיה היה השאלה אם ראש הממשלה מאז 2003 - רג'פ טאיפ ארדואן, מייסד מפלגת הצדק והפיתוח האיסלאמית - ייכנס לארמון הנשיאות ברובע קאנקאיה באנקרה אחרי סיבוב אחד, או שני סיבובים?

אחרי ארדואן ראש עיר (איסטנבול) וארדואן ראש ממשלה, היה ברור שנקבל גם ארדואן נשיא (עם סמכויות נרחבות). בקצב הזה ארדואן עוד עשוי להגשים את חלומו ולעמוד בראש טורקיה בשנת 2023, השנה שבה תציין טורקיה 100 שנה לרפובליקה החילונית שאותה ייסד אטאטורק. לא פלא שאטאטורק מתהפך בקברו. הרפובליקה החילונית ממשיכה להפוך ל"מדינת ארדואן" - איסלאמיסט בראש המדינה החילונית.

הסקרים העניקו לארדואן כ־53 אחוזים. ניצחון קל. היתרון הגדול של ארדואן בבחירות האלה הוא שמתנגדיו מעדיפים לבלות את החופשה השנתית בחוף הים - לעומת תומכיו של ארדואן, בני המעמד הנמוך והדתיים, המתייצבים כמו חיילים בקלפי.

למרות הביקורות שאותן ספג בשנים האחרונות, ההפגנות של אביב אשתקד ופרשת השחיתות שבה לכאורה מעורבים הוא ובנו, דומה שארדואן מייצג עבור רוב הטורקים המשכיות, יציבות ושגשוג כלכלי (התוצר המקומי הגולמי שילש את עצמו בעידן שלו), דבר בהחלט לא מבוטל. אם תוסיפו לזה את הכבוד הלאומי שעליו הוא משחק בלי סוף ואת ערכי הדת שאותם הוא מייצג - תבינו מדוע ארדואן נהנה כל כך הרבה שנים מהישגים אלקטורליים כה מרשימים.

ארדואן הבין היטב כי טורקיה מפולגת היום, והוא משחק על אותו קלף בנאומיו כשהוא מדבר על "הם" ו"אנחנו". הוא יודע שביום הדין, יום הבחירות, המערכת המשומנת של מפלגתו תביא את הניצחון. תוסיפו לזה את חולשת יריביו של ארדואן כמעט בכל מערכות הבחירות שבהן השתתף, כולל זו לנשיאות, ותבינו מדוע אנחנו תקועים איתו עוד הרבה שנים.

אגב, במערכת הבחירות הטורקים ראו כמעט רק אותו. הוא הופיע כמו כוכב רוק ושאל את הקהל: "מי הולך להיות נשיא?" "ארדואן", שאג הקהל. הפופוליזם חוגג, וכמה טבעי שסלוגנים אנטי־ישראליים מהולים באנטישמיות כיכבו אף הם במערכת הבחירות.

באירוע בחירות ב־3 באוגוסט התעלפה אישה בקהל בגלל החום הכבד. ארדואן הכריזמטי טיפל בה בעצמו מול המצלמות ועיסה את ידיה. הבדיחה מספרת כי כאשר היא התעוררה וראתה את ארדואן, היא נבהלה ושאלה: "היכן צמידי הזהב שלי?" תזכורת לפרשת השחיתות הקשה, שגם אותה שרד ארדואן.

עם ה"צמידים", ארדואן נשיא...

ומה אתם חושבים? טקבקו לנו!