המנהרות שלנו

1מבצע צוק איתן ייזכר כמלחמת המנהרות, כמאבק איתנים בין המנהרות של עם ישראל לאלו של חמאס. במשך שנים חפרו אנשי חמאס מנהרות תופת מבוטנות ומדופנות כדי לפגוע באזרחים ישראלים חפים מפשע. כספי עתק, שנועדו לסייע לעזתים, הוסבו למימון מערך אדיר של מלחמה ושל שנאה.

לעומת מנהרות חמאס, לעם היהודי יש מנהרות ארוכות, היסטוריות ורוחניות אדירות. אלו מנהרות המתחילות בהר המוריה, ושפירי היציאה שלהן בליבו של כל יהודי באשר הוא. כבר אלפי שנים מנסות אומות העולם לפענח את האנרגיות המזינות את המנהרות היהודיות, אך ללא הועיל. אימפריות ניסו לסתום את המנהרות היהודיות בשמד או בהשמדה, נכשלו ונעלמו. עם ישראל חי וקיים. כל יהודי מחובר בליבו למנהרות העתיקות, שהבטיחו את הקיום שלנו מאז ולעולם; המנהרות המופלאות הללו, שאי אפשר להשמידן או לפוצצן, הן ביסוד אחדות הלבבות בימים אלה.

רק בתקשורת הישראלית מסרבים להעניק לצה"ל את רגעי התהילה המגיעים לו. כשמח"ט הצנחנים מבקש לקבל רגע של תהילה והמראיינת בקושי מסכימה לתת לו, זוהי תעודת עניות לתקשורת. זו הוכחה מובהקת שהתקשורת מנותקת ופועלת בתוך בועה מנוכרת. צריך מידה של עזות מצח בלתי נסבלת לנהל תוך כדי מלחמה חשבונות עם מפקד חטיבת גבעתי על מחדלים לכאורה של החטיבה, רק משום שבפקודת הקרב שלו הזכיר את אלוהים. היו ימים שבהם קראו להתנהלות כזו תקיעת סכין בגב לאנשים שרצים קדימה וצועקים אחריי.

קשה לעיתונאים ולפרשנים להפנים כי יפי הבלורית, התואר והטוהר כבר אינם חלק מהמחנה שלהם. בארץ ישראל קם דור חדש, שמנהרות חייו חזקות, ערכיות ואמוניות. דור נחוש כארי וכלביא יקום. דור שברוח אמונה וחזון מושך במעלה ההר אומה שלמה.

בימים כאלה עם ישראל מאוחד סביב צה"ל, מתוך הכרת הטוב על חירוף הנפש, העוז והענווה. גם מתוכנו איש לא יוכל להרוס את מנהרות חיינו, בארץ שלנו.

2הנשיא ברק אובאמה, באמצעות השופר הוותיק והנאמן שלו תומס פרידמן מה"ניו יורק טיימס", הביע תחושת תסכול ואכזבה. הוא כעס בפומבי ובגלוי על אזרחי ישראל, שבימי מבחן נותנים אמון בלתי רגיל בראש הממשלה שלהם בנימין נתניהו. זהו אמון גדול הרבה יותר מזה שאזרחי ארה"ב נותנים באובאמה עצמו; אמון הנובע מתוך הבנה ששיקולי ראש הממשלה במבצע צוק איתן היו ענייניים ורציניים, מתוך ראייה מדינית וצבאית כאחת.

האמון בראש הממשלה מפריע מאוד לנשיא אובאמה להוביל מהלכים הזויים בשיתוף פעולה עם ברוני הנפט בקטאר ועם המועמד האלים לנשיאות טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן. כנראה אובאמה כועס על גנרל א־סיסי, שסילק את האחים המוסלמים מהשלטון במצרים ומסרב לקבל פטרונות אמריקנית, ממש כמו מדינת ישראל.

כדאי שהנשיא אובאמה וארה"ב יטפלו באדמה החרוכה הדאעשית, שהותירו אחריהם בעיראק, וישאירו לישראל את הטיפול בחמאס, השוכן על גבולנו. יש רק לקוות כי ארה"ב תגבה את ישראל במאבקה בחמאס כמו שהיא טיפלה בטליבאן.

ומה אתם חושבים? טקבקו לנו!