סלחנות שיפוטית

תארו לעצמכם שפלשתיני היה תוקף באלימות, בלי סיבה, מתנחל שעומד עם חבריו ליד מערת המכפלה. אין ספק שכוחות הביטחון היו מתייחסים למקרה בחומרה רבה. הם היו עוצרים אותו ומגישים נגדו כתב אישום בעבירה של תקיפה.

בית משפט השלום בירושלים, מן הסתם, היה קובע שמדובר בבריונות שיש לבער ומטיל על הנאשם מאסר. כל זאת, תוך רצון להעביר מסר שלא ניתן להכות ולתקוף ולצאת מזה בזול.

האם זה גם מה שקרה לנועם פדרמן שהואשם בתקיפתו של מיכאל מנקין מארגון "שוברים שתיקה"? לא צריך להגזים.

התחנה הראשונה בסיורי "שוברים שתיקה" בחברון היא קבר ברוך גולדשטיין. התקפות מתנחלים על פעילי שמאל וארגוני זכויות אדם המבקרים בעיר הן עניין שבשגרה. באחת הפעמים, נועם פדרמן חרג ממדיניותו הרגילה של קללות ונאצות נגד חברי הארגון, ועל פי כתב האישום, תקף את מדריך הסיור.

סגן נשיא בית משפט השלום בירושלים יצחק שמעוני החליט לזכות את פדרמן. זאת, למרות שהמשטרה הציגה סרט בבית המשפט שתיעד את האירוע. השופט כתב בהחלטתו ש"הדחיפה בוצעה בנסיבות מאוד מיוחדות ולא גרמה נזק למתלונן... קמה לנאשם הגנת זוטי דברים... מדובר באירוע מינורי... מעשה קל ערך, והשפעתו של האירוע על החברה היא שולית".

זוטי זוטות? או איפה ואיפה בין מתנחלים לפלשתינים-

זה שנים שמערכת המשפט מתייחסת בסלחנות ובפשרנות לבריונות הפדרמניסטית-כהניסטית. נוצרו שתי מערכות משפט מקבילות: זו שמאפשרת דין אחד למתנחלים מחוץ לקו הירוק, ודין אחר לישראלים שחיים בתוכו. פלשתינים ומתנחלים, שגרים זה לצד זה, נשפטים על פי מערכת חוקים נפרדת, שנוהגת, בדרך כלל, לגלות הבנה למניעים הלאומניים-דתיים של המתנחלים.

עננים של אלימות מלווים את פדרמן לכל מקום שהוא הולך. הוא שור מועד. המשטרה פתחה נגדו יותר מ-40 תיקים. פדרמן וחבריו אינם מכירים במרות השלטון הנבחר בישראל, והם שייכים לגרעין הפשיסטי-כהניסטי שממנו יצא ברוך גולדשטיין.

ב-2003, כשהוחלט לדון אותו למעצר מנהלי של תשעה חודשים בגין מעורבותו לכאורה בפעילות טרור יהודית, התנגדתי לכך מתוך העיקרון שאדם הוא חף מפשע עד שלא הוכחה אשמתו בבית משפט. טענתי שהמעצר המנהלי, שאינו צמוד להליך הפלילי, מהווה פגיעה בזכויות האדם של פדרמן.

אולם המצב כעת בלתי נסבל: גם כאשר יש ראיות, לכאורה, לאלימות מצידו של פדרמן, בית משפט השלום בירושלים מקל בה ראש. עו"ד מיכאל ספרד פנה לפרקליטות המדינה בדרישה לערער על הזיכוי השערורייתי לערכאה גבוהה יותר.

יש חשש שגם בית המשפט נסחף אחר הלך הרוח הרע שנושב בישראל. הימין, שלא למד דבר מרצח רבין, ממשיך להסית נגד פעילי שלום וארגוני זכויות אדם. הממשלה והכנסת נותנות גיבוי להסתה, בחקיקה גזענית ובפעולות אנטי-דמוקרטיות. שרה בממשלה מציעה לתקצב אמנים לפי השקפותיהם ועכשיו בית המשפט קובע שאלימות כלפי שמאלנים, אין בה עניין לציבור.

עיוות הדין והצדק מקבל גושפנקא מבית המשפט.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו