בין ערפל מדיני לאידיאולוגיה

הזירה המדינית נראתה אמש כמו מזג האוויר בנמל התעופה בן-גוריון לאורך יום אתמול. ערפל סמיך, אין יוצא ואין בא, והראות לקויה. רק שבלוד ידעו כי ההתבהרות היא עניין לכמה שעות. בקו ירושלים-וושינגטון, עם נחיתות חירום של המשא ומתן גם ברמאללה, מהלך הדברים יותר סבוך.

מלכתחילה התכוון נתניהו לתבוע מהאמריקנים התחייבות בכתב. יש רישומים מהשיחה המרתונית עם הילארי קלינטון. בסיומה נאמר כי הצוותים יסכמו את הדברים בכתב, אבל לא ברור אם מראש העריכו שהתכנים יפורטו במענה נרחב בהתאם לתהיות שהציגו בישיבת השביעייה בני בגין ומשה (בוגי) יעלון. מנשר ממי שנקראים "המורדים", או "הזרוע האידיאולוגית", טילטל את הליכוד. הוא עבר שינויים שבהם ניכרת רוחו הניסוחית של בגין. עיקרה, היצמדות להחלטת הממשלה שאין הקפאה לבד מזו שהסתיימה בספטמבר. למונח "התחייבות שלטונית" שהוא משתמש בו יש מעמד בחוק. בניסוח זה הוא עשוי לגרוף יותר ממחצית מחברי סיעת הליכוד.

כבר אתמול התרשמו שרים בכירים כי לא תיתכן הסכמה אמריקנית למה שהציג נתניהו בשמה של קלינטון. לא שראש הממשלה ציטט אותה שלא כראוי, אלא קלינטון ואנשיה לא העריכו את עוצמת ההתנגדות הפלשתינית ונסחפו למקומות רחוקים.

לא רק הפלשתינים הכבידו, גם הוויכוח אם הממשל יבטיח לישראל 20 מטוסי חמקן נוסף למספר שכבר נקנה, או רק יעניק מימון ל-20 הראשונים. תקרית זו היא אולי עדות לכך שההבטחות אשר ניתנו במקורן לישראל היו בעלות ערך, ועל כן עוררו התנגדות עזה ברמאללה ובחוגים מסוימים בממשל. מצד אחר, האם באמת הסכימה אמריקה שתימשך הבנייה בירושלים? האמריקנים ואבו מאזן יודעים כי ישראל תבנה בבירה בנסיבות מפוקחות ומגבילות ותנסה להימנע מחדירה לשכונות ערביות, אבל האם אפשר לכתוב זאת במפורש במסמך הבנה אמריקני-ישראלי-

לא ברור אם בתנאים אלה יש טעם לקיים בקבינט הביטחוני דיון בהצעה האמריקנית שאיננה. מצד אחד חש גם ראש הממשלה כי הזמן דוחק. הצפי לעתיד הקרוב נחלק לשניים:

ייתכן שבעוד כמה ימים יביא ראש הממשלה לאישור הקבינט את ההצעה האמריקנית כפי שהיא מנוסחת על ידיו בעברית ולא בחתימת קלינטון באנגלית. היא תכלול החלטה על המשך הבנייה בירושלים, וקלינטון תאשרר אותה תוך ציון צונן כי וושינגטון מסתייגת מכמה ניסוחים של נתניהו; ואפשרות אחרת, שההתנגדות הפלשתינית תמנע את מימוש ההבנה שהושגה בין נתניהו לבין קלינטון, ובמקרה זה מקווה ישראל כי האמריקנים יציגו את אבו מאזן כמי שמעכב את חידוש המשא ומתן. נתק אינו תוצאה טובה לישראל. אך נתק המתקבל בהבנה על ידי ארה"ב ואירופה טוב ממשבר הנגרם עקב מחלוקת ראש בראש. נחוץ להנחיל תובנה זו גם "לזרוע האידיאולוגית" שומרת הגחלת של הליכוד.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו