מפרגן לבית"ר ירושלים

משחק העונה עד לפני זמן לא רב הפך למשחק קצוות מובהק. כקבוצת תחתית לכל דבר, בית"ר השיגה את המטרות שלה. בניגוד לציפיות וביחס למצבה ערב המשחק, מלמיליאן הצליח להכין את הקבוצה בצורה טובה. האורחים היו מאוד מאורגנים, סגרו היטב את מרכז המגרש ובמחצית השנייה אף היו שווים לפחות שער אחד.

לפני השינויים המקצועיים הנכונים שאורי ביצע, ההבדל ממשחקים קודמים היה בגישה של השחקנים. שחקני בית"ר היו נחושים ונמרצים, וזה התבטא בכל המאבקים הגופניים על הדשא. אולי לראשונה העונה, החבורה בצהוב-שחור נראתה מגובשת.

ההצבה של אלבארס במרכז המגרש התבררה כנכונה. בית"ר ניצחה את הפועל בקישור הרבה בזכות המגן הצ'יליאני, שהשתלב היטב בתפקיד זר לו, סגר בחוכמה ויצר יתרון מספרי לצהובים-שחורים.

אבירם ברוכיאן הזכיר שמץ מן הכישרון שלו בכמה פעולות טובות באזורים המסוכנים. גם אריאל הרוש חזר להפגין יכולת טובה לאחר ספיגות בלתי פוסקות. אלי דסה הוכיח שוב שמקומו על המגרש. אין לבית"ר הרבה תקופות כאלה שבהן ניתן לשלב צעירים, והשנה היא הזדמנות נהדרת לכך, גם בזכות הקרדיט שזוכה לו האיש על הקווים. הדברים אמורים גם לגבי שחקנים כמו אביתר ברוכיאן, אייבינדר ואחרים. ניתן לשלב אותם בביטחון ובלי לוותר על הישגיות.

הפועל צריכה להסיק את המסקנות מהמשחק הזה. היא חייבת ללמוד להתגבר על מערך צפוף של היריב שגם סוגר היטב את האגפים. הדרך לעשות זאת היא, למשל, על ידי בעיטות מחוץ לרחבה, דבר שלא היה קיים אתמול. הפועל סבלה ממרחקים גדולים בין השחקנים, המשחק שלה היה איטי, שקוף, בלי שום הפתעה או מתפרצת טובה, רחוק מהדברים המוכרים של האדומים. גם מבחינה אישית לא ניתן לציין שום שחקן באדום שהופיע אתמול, ולכן התוצאה נראית כפי שנראית.

לפני המשחק בית"ר היתה חותמת על תיקו בלי להופיע בכלל. לנוכח ההתרחשויות, הפועל צריכה לצאת שמחה עם הנקודה שלקחה. בית"ר מקבלת עכשיו את היריבה הנוחה ביותר לייצר מומנטום חיובי (הפועל ר"ג). מצד שני, זה מה שחשבו בירושלים גם ערב המשחק נגד הפועל פ"ת.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו