עוד ציון דרך של הפועל ת"א
הרבה דמעות זלגו בקריית אליעזר מאז ההפסד הכואב להפועל ת"א בסיום העונה שעברה. ההפסד ההוא הביא לאובדן אליפות, ההפסד אתמול לא עצר את הדמעות.
מכבי חיפה הגיעה בנחישות גדולה להחזיר את הכבוד ולהוכיח שהיא מסוגלת להחזיר את הכתר, אך נראה שבזמן שחלף מאז העונה שעברה ועד היום פתחה הפועל פער איכותי על יריבתה. בפתיחת המשחק אותתה חיפה על כוונותיה והיתה קרובה וראויה לשער יתרון.
הפועל שיחקה באיטיות, במרחקים גדולים אחד מהשני ובלי שחקנים שהצטרפו לחלוצים תמוז וסהר, כך שדוידוביץ' בהופעה ראשונה לאחר חודשים ארוכים (מזל טוב, ניר) נהנה ממחצית ראשונה נטולת תעסוקה.
חיפה פתחה היטב וסבלה משגיאה של שופט הקו, שמיהר להניף דגל ופסל שער נקי וחוקי של רפאלוב. המהלך המשמעותי הבא במשחק היה ההרחקה המאוד מפוקפקת של דני בונדר, שנאלץ להכשיל את רפאלוב כתוצאה משגיאה של באדיר שיצא קדימה ואיבד את העמדה שלו. בכל מקרה, אין ודאות שההכשלה מנעה שער, כך שליאני יכול היה להסתפק בצהוב.
מהר מאוד התברר שהחיסרון המספרי דווקא משרת היטב את הפועל, שהסתדרה מאחור ויצאה בחוכמה קדימה ואף יצרה סיכון ממשי על דוידוביץ' בהזדמנות של תמוז לאחר פריצה נהדרת של סהר.
הפועל המשיכה להסתגר ולחפש את המתפרצות. בשער הראשון ראינו למה ג'ון קולמה לא מתאים לקבוצה כמו מכבי חיפה. מילא שהוא לא תורם כלום בהחזקת הכדור או בסיכון שער היריבה, אבל בגול של אבוטבול הוא גם הפקיר את מרכז הרחבה והותיר את אבוטבול חופשי כדי לכוון בנחת את הבעיטה.
הקבוצה המארחת המשיכה לחפש את הדרך לפרוץ את הבונקר האדום, אבל עשתה זאת לא בחוכמה באמצעות הגבהות לרחבה שהתנפצו על הראש של באדיר ופרנסמן ובידיו הבטוחות של אניימה הענק. בסופו של דבר השיגה הפועל ניצחון שמהווה ציון דרך וחותמת נוספת להיותה הקבוצה הטובה בישראל.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו