ירושלים בוערת. פיגועי הדריסה והירי אתמול הם שיאו של גל אלימות הנמשך כבר חודש ימים. התקשורת אינה טורחת לעדכן את הציבור הרחב במתרחש, מכיוון שעיקר תשומת הלב הציבורית מתרכז במלחמה בעזה ולא בתופעות הלוואי שלה: האלימות הגואה ביו"ש, האלימות בקרב חלק מערביי ישראל והבעירה הגדולה בירושלים. מדובר באלפי אירועי אלימות, הסתה וטרור, בעיקר באזורי התפר, מתועדים ובלתי מתועדים. מוקדי התבערה העיקריים הם בית חנינא, שם נרצח הנער הערבי לאחר חטיפת ורצח שלושת הנערים היהודיים, וכן שועפט, רמת שלמה, סילוואן, א־טור, העיר העתיקה, הר הצופים, עיסאוויה וכמובן הר הבית, שם הוצתה לאחרונה תחנת המשטרה.
אף שגורמי הביטחון נזהרים מהגדרות - העיר נמצאת למעשה על סף אינתיפאדה שלישית: ידויי אבנים רבים מספור, בקבוקי תבערה, ירי של זיקוקים, הצתות, חסימת כבישים ואפילו כמה אירועי ירי. עכשיו מגיעים הפיגועים החמים: לפני ימים אחדים סיכול של פיגוע מכונית תופת במחסום ליד ביתר עילית, ואתמול כבר שני פיגועים של ממש.
המשטרה מנסה להתמודד עם האירועים באמצעות מעצרים המוניים - כ־500 איש נעצרו בשבועות האחרונים והוגשו כ־150 כתבי אישום, אבל אין בכך די. דומה כי עקב אכילס גם בירושלים הוא אובדן ההרתעה. המפגינים הפלשתינים, המכוונים על ידי גורמי פת"ח (במעורבות של חמאס והחזיתות), אינם נרתעים מעימותים עם המשטרה ומג"ב. להפך - הם יוזמים אותם, ואינם נסוגים מול האמצעים השגרתיים לפיזור הפגנות. מנגד, נרשמו גם עשרות אירועים שבהם יהודים תקפו ערבים. גם את אלה המשטרה אינה מצליחה למנוע. גם כאן - ההרתעה אבדה. בנקודות מסוימות בעיר שוררת אנרכיה.
הן המשטרה והן העירייה מרבות במפגשי קרבה והידברות עם ההנהגה הוותיקה של השכונות והכפרים, אך לאלה יש השפעה מעטה על המתפרעים. דומה כי הדרך היחידה להתמודד עם המתרחש, קודם שהאינתיפאדה הקרה בירושלים תהפוך לאינתיפאדה של אש ופיגועים חמים, היא באמצעות העמקת המודיעין: הצפה של העיר בעוד אלפי שוטרים ואנשי מג"ב; מעצרי מנע רבים והשלכת המסיתים והמארגנים לכלא או אל מחוץ לירושלים, כפי שנעשה עם השייח' ראאד סאלח, ראש הפלג הצפוני של התנועה האיסלאמית. מרבית האוכלוסייה המקומית רק תודה לנו על כך. הם חפצים בשקט ובהמשך מיצוי היתרונות של החיים תחת הריבונות הישראלית, ולא במהומות.
בירושלים אין בעיה להגיע למארגני המהומות. כאן לא עזה. ישראל שולטת כאן. צריך רק להחליט ולבצע, לחזור ולהפגין נוכחות וריבונות גם באזורים שבהם במשך שנים ישראל הפגינה ריק שלטוני גדול, ולחזק מאוד את ריבונותנו המתרופפת בהר הבית. משם מתחיל הכל.
ומה אתם חושבים? טקבקו לנו!
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
