החלום (הדמוקרטי) ושברו
, עודכן
רק לפני שנתיים, בבחירות לנשיאות, גבר ברק אובאמה על יריבו הרפובליקני בהפרש ניכר (53-46). מבין הנשיאים הדמוקרטים, אנדרו ג'קסון, פרנקלין רוזוולט ולינדון ג'ונסון השיגו תוצאה מכובדת יותר. אפילו תוצאות הבחירות של נערי הפלא הדמוקרטים, קנדי וקלינטון, החווירו מול התגלית האמריקנית הגדולה, אובאמה.
בעוד שבוע ייערכו הבחירות לבית הנבחרים והרפובליקנים מובילים בסקרים בהפרש גדול, אפשר אפילו להגיד היסטורי (49-42). האם האמריקנים התעוררו מהחלום או שמא הם פשוט מבקשים לאלץ את נשיאם לזוז יותר למרכז, בדיוק כפי שהם עשו לקלינטון ב-1994-
המחנה הדמוקרטי לא שידר הרבה צניעות למחרת ניצחונו של אובאמה. ג'יימס קרוויל, אסטרטג בחירות דמוקרטי שניהל את קמפיין הבחירות של קלינטון, ניבא אחרי ניצחון אובאמה כי המפלגה הדמוקרטית תשלוט במערכות הבחירות בארה"ב במשך 40 שנה. כמו בתנ"ך.
בדיוק בעוד שבוע צפוי אובאמה לאבד את בית הנבחרים וקרוויל את הסיכוי להיכנס לספר נביאים.
אובאמה, האיש שאמור היה לסדר לדמוקרטים חוזה מגורים רב-שנתי בבית הלבן, בבית הנבחרים ובסנאט, היה גם אמור להיות הנשיא - כך הוא הבטיח - שיהפוך את אמריקה האדומה (צבע הרפובליקנים) ואמריקה הכחולה (צבעם של הדמוקרטים) לאמריקה אחת. במציאות הוא רק העצים את הקיטוב.
העיתון "ניו יורק טיימס" (לא ממבקרי הנשיא) הזכיר אתמול כי לקח לנשיא 18 חודשים מרגע כניסתו לבית הלבן כדי לארח בחדר הסגלגל את מנהיג המיעוט הרפובליקני בסנאט, מיץ' מקונל. איזה מזל היה לו לאובאמה ששיחת טלפון חשובה איפשרה לו להתנתק מהאורח אחרי 30 דקות: בתו מליה צילצלה ממחנה הקיץ שלה כדי לאחל לאבא יום הולדת שמח. אותו עיתון רציני גם חשף באותה הזדמנות עובדה חשובה: פיט ראוס, יורשו של רם עמנואל במשרת ראש סגל הבית הלבן, כבר מנצל את קשריו בגבעת הקפיטול עם הרפובליקנים כדי לייצר ערוץ תקשורת בין הרפובליקנים לבית הלבן ביום שאחרי 2 בנובמבר.
אבל לא בטוח שהרפובליקנים אחרי הניצחון הצפוי ימהרו להעניק מחווה כזו לנשיא שרק הצליח בשתי שנות כהונתו רק להאדים אותם עוד יותר ולא רק מ"ממסיבת התה" אלא מכעס.
צריך היה להתעלם מהחברה האמריקנית כדי להאמין שייקח לרפובליקנים לנדוד 40 שנה במדבר הפוליטי. קשה היה להאמין שיידרשו רק שנתיים כדי שהתחזיות יעניקו ניצחון לרפובליקנים בבית הנבחרים ואולי אפילו בסנאט.
לפני שנתיים איש לא יכול היה להעלות על דעתו כי ערב בחירות אמצע הקדנציה הראשונות של הנשיא-משיח אובאמה יעניק השבועון החשוב "ניוזוויק" את הכותרת הבאה Yes, they can - דווקא לרפובליקנים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנובועז ביסמוט
כיהן כעורך הראשי של "ישראל היום" מ-2017 ועד ינואר 2022. החל את דרכו העיתונאית ב-1983 בעיתון מעריב ככתב ספורט, ובתפקידי כתיבה ועריכה במדור הכלכלה. בהמשך שימש שליח מעריב בפריז. בשנים 2004-1990 היה שליח ידיעות אחרונות בפריז. ב-2008 הצטרף ל"ישראל היום", ושימש עורך חדשות החוץ ופרשן. במהלך השנים דיווח ממדינות רבות שעימן אין לישראל יחסים דיפלומטיים, ובהן איראן, סוריה, תוניסיה, לוב, תימן ועיראק. ב-1993 ביקר ברפובליקה האסלאמית של איראן, והיה לעיתונאי הישראלי הראשון שביקר במדינה מאז ההפיכה ב-1979. במהלך ביקורו בעיראק ב-2003, נעצר על ידי הכוחות האמריקניים בחשד לריגול, והוא הוחזק במעצר. כיהן כשגריר ישראל במאוריטניה בשנים 2008-2004. ב-2012 יצא ספרו "עובר כל גבול", העוסק בביקוריו במדינות מוסלמיות ובמפגשיו עם מנהיגיהן. בעל שני תוארי מוסמך מאוניברסיטת סורבון שבפריז. נשוי בשלישית ואב לארבעה. אוהד שרוף של ליברפול.
