הריכוזיות במשק הישראלי

למרות כניסתם של שחקנים חדשים לקבוצת החברות החזקות השולטות במשק הישראלי, ולמרות הגידול במספר המשפחות השולטות במהלך השנים - ישראל עדיין מככבת בצמרת דירוג הריכוזיות בעולם. כ-20 משפחות שולטות ביותר מ-50 אחוזים מהשוק וכ-10 משפחות גדולות מתקרבות לשליטה של 30 אחוזים מהשוק. במילים אחרות: נפילה של טייקון משמעותה נפילה של פירמידה באפקט הדומינו.

ולכן עולה השאלה אם נכון להמשיך לנהל את מרבית העוצמה הכלכלית בסלון של כמה משפחות מרכזיות או שאולי יש לפעול לפיזור רחב יותר? והתשובה ברורה. העובדה שנעשה שימוש רב בכספי ציבור בידי בעלי שליטה מעטים מחייבת בחינה מעמיקה של נושא הריכוזיות לצורך הבטחת עתידם של עובדים, ספקים, ובעצם עובדי המשק הישראלי כולו.

* * *

יכולת ההשפעה שקיימת כיום בידי ראשי פירמידות השליטה משפיעה באופן גורף על תהליכי קבלת ההחלטות. גם במישור של מתן אשראי, קבלת החלטות לגבי השקעה, קביעת שכר בכירים, התנהגות חתמים ואפילו החלטות פקידי הרגולטור שרוצים להבטיח את עתידם ביום שאחרי.

הסיכוי להשגת יעילות וכניסת גורמים חדשים לענף נפגע אנושות ומחייב התערבות מכוונת, אשר אינה יכולה להניח ל"יד הנעלמה" להשתולל ללא מגבלות.

* * *

האם נוכל לגרום ליותר אנשים להשקיע באחוזים נמוכים יותר, כך שלא רק מתי מעט יחזיקו בנתח מכריע בגופים הפיננסיים ובגופים אחרים? זה אפשרי, אך מחייב שינוי בריכוזיות. הפיזור יבטיח, כמו בכל תחום, הקטנת סיכונים, הקטנת שיעורי מינוף, הרחבת התפתחותם של עסקים בינוניים וקטנים וכניסת משקיעים מחו"ל. הפיזור יושג, בין השאר, על ידי אימוץ מדיניות שתתמוך בעסקים בינוניים וקטנים, תוך כדי מתן העדפה מתקנת, לרבות מתן גמישות אשראי גדולה יותר והורדת חסמים ביורוקרטיים. כל אלו ועוד יגבירו את התחרותיות בשוק ויחלישו את הכוח המונופוליסטי.

העוצמה הכלכלית הנתונה בידי מעטים מקנה כוח השפעה עצום על הפוליטיקאים, אשר מותקפים על ידי צבא לוביסטים שמתפרנס בידי אותם בעלי שליטה. לכן יש להגביר את מודעות הציבור והלחץ הציבורי לתיקון המעוות.

אסור להמשיך לדבר על הריכוזיות במונחים כלכליים אלא לפרק את הנושאים הטעונים שינוי לשפה מובנת ולטפל בהם. יש לסייע לוועדה הממשלתית שמונתה לבחינת הריכוזיות במשק לטפל בבעיה ולא למסמס אותה.

* * *

באופן מעשי, הסכנה המערכתית שמאיימת על יציבות כלכלת ישראל מצריכה נקיטת צעדים בכמה מישורים: חקיקה מאסיבית להגנה מריכוזיות ומונופולים ולהגברת סמכויות האכיפה של הממונה על ההגבלים העסקיים; הפרדת השליטה על המערכת הפיננסית והמערכת הריאלית כך שגופים פיננסיים לא יוכלו להחזיק חברות עסקיות; הגברת המיסוי על הרווחים והדיבידנדים המועברים בין החברות בפירמידות השליטה; הגברת עצמאותם של הדירקטורים וקביעת ועדות תגמול יסייעו במניעת השתלטותם של בעלי השליטה ומקורביהם על קביעת המדיניות וקבלת ההחלטות. אפקט ההילה של אנשי עסקים בכירים משפיע לעיתים על נותני האשראי ועשוי להיות גורם מאיים על הרחבת התחרות ויציבות המשק בענפים דוגמת בנקאות, תקשורת, מזון, ביטוח, נדל"ן ועוד, המצויים בשליטת מעטים.

תהליכי הפרטה שעומדים לקרות בנמלי הים ובייצור חשמל מחייבים הבטחה של חיזוק התחרות, שתמנע הקצאת מקורות לא יעילה ותבטיח פיזור סיכונים. יש לזרז את הרפורמה במינהל מקרקעי ישראל להוזלת מחירי הקרקעות ולווסת את הבעלות עליהם בידי רבים.

הכותבת היא רואת חשבון