במקום חקירה - קנס | היום

"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

במקום חקירה - קנס

, עודכן
0

רשויות החוק טעו פעמיים: בסחבת שנקטו תוך כדי טיפול בסוגיית העסקתה של עובדת זרה נטולת רישיון על ידי רעיית שר הביטחון נילי פריאל-ברק, ובהחלטתו של היועץ המשפטי יהודה וינשטיין לסגור את התיק מפני שלכאורה האדמה פצתה את פיה ובלעה את העובדת, והיא לא נמצאה לחקירה.

מי בכלל צריך אותה לחקירה? הרי פריאל הודתה כי העסיקה אותה שלא כחוק. הודאה כזאת צריכה להספיק כדי לנקוט נגדה את ההליך המקובל נגד כל אזרח שפעל כמותה בהעסיקו עובדים זרים שאין להם רישיון. לא יותר ולא פחות.

להפך, אם למישהו היה עניין למצוא את העובדת הזרה הרי זו פריאל. שכן עדותה של העובדת כפי שפורסמה אתמול על ידי כרמלה מנשה ברשת ב' בקול ישראל מאששת את מה שפריאל הודתה בו בחקירתה ביחידה העוסקת בעובדים זרים ללא רישיון. על גורמי אכיפת החוק היה לחייב את פריאל לשלם את הסכום הנקוב - 10,000 שקלים - כבר לפני שנה.

גם עתה, בהנחה כי בסופו של דבר וינשטיין יעמוד על דעתו ולא יתנהל כל הליך, וצעדו יגובה על ידי בג"ץ שנדרש לסוגיה על ידי פורום המשפטנים למען ארץ ישראל, על פריאל להודיע כי אם לא יוטל עליה קנס היא תתרום סכום בגובה זהה למטרה חברתית ראויה.

ההכרעה מצויה בידי וינשטיין, ומה שנחוץ הוא שיתעשת ויחסוך מבג"ץ את הדיון שנראה כמעט הזוי - העסקת עובדת זרה בידי רעיית שר הביטחון המודה באחריותה למעשה, ומכאן שהיא בשלה ככל הנראה לשלם את חובה לחברה.

העסקת עובדים זרים ללא רישיון הפכה למכת מדינה במה שכונה פעם על ידי העיתונאי ד"ר אריה גלבלום "החוג הנוצץ", ובלשון העכשווית "האלפיון העליון" ו"הצמרת הפוליטית". עמוק בליבו חש הרובד החברתי העליון שזו לא עבירה של ממש ו"כולם" - בחוגם - נוהגים כך. עבירה שעשה אדם ושנה ועבר, אמרו חכמים, נעשית לו כהיתר. לפיכך בבתי האלפיון העליון לא מסתירים את העובד הזר בלי הרישיון מפני עשרות אורחים וקרואים הממלאים את הבית.

החוק בישראל אוסר זאת. המציאות בישראל מתירה זאת. הרב-תרבותיות הבעייתית מתחילה במקרים פעוטי ערך כאלה ומגעת כדי קליטה המונית של ילדי עובדים זרים (וזה נכון לעשות), וחברות כוח אדם המייבאות את עניי המזרח הרחוק ואפריקה להתפרנס בארץ, ובסופו של דבר גם עניין זה מתחבר לסוגיה הדמוגרפית בדבר היותה של ישראל יהודית ודמוקרטית. מה המשמעות? כדאי לקרוא את דברי אנגלה מרקל על כישלון הרב-תרבותיות בגרמניה.

אך בעניין הנקודתי של פריאל הדברים ברורים: יש להטיל ללא שהות את הקנס כמקובל, ולקוות כי גם היא מעוניינת בכך.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר