1. הפועל ת"א הזכירה אתמול את הקבוצה הנפלאה מהעונה שעברה. זהבי, שנעדר ממשחק הנבחרת בשל פציעה בשרירי הבטן, היטעה בצורה נפלאה את שטראובר והעניק יתרון מהיר לאדומים. זה פצוע זה? השער המהיר הימם את מכבי שנכנסה ללחץ מיותר ואיפשרה לאדומים להשתלט על מרכז המגרש. שחקני הפועל הניעו את הכדור בביטחון, שיחקו קרוב אחד לשני וביצעו תנועה נכונה. השליטה של הפועל היא לא מעט בזכות ידין ואבוטבול. השניים, בהנעת הכדור הבטוחה, בקריאת המהלכים ובהקרבה החזיקו נפלא את מרכז המגרש. טוטו תמוז במשחקו הטוב ביותר מאז נחת בבלומפילד בישל נהדר את השער, היה בתנועה מתמדת והטריד מאוד את ההגנה הצהובה. 2. נמני ומזרחי מנעו כאב ראש מגוטמן במערך שהציבו. לאור ההגנה הלא שקטה של הפועל עד משחק זה, היה נכון מבחינתם לשחק עם שני חלוצים במרכז ההתקפה ולא עם שלושה שחקני התקפה על הנייר, שבפועל לא היה שום קשר ביניהם. מדוניאנין, האיש שממנו מצפים במכבי לעשות את ההבדל, לא הגיע לאיצטדיון ודור מלול, מהבולטים במכבי נותר משום מה על הספסל. ברבע השעה האחרונה הפועל נסוגה לאחור וכמעט שילמה על כך, אבל בסופו של דבר זהו ניצחון דחוק אך מוחץ של האדומים, שהוכיחו שיש למכבי עוד הרבה עבודה עד שתתקרב אם בכלל לתלכיד של גוטמן. 3. גניבת השבת. רק כך אפשר להגדיר את הניצחון הדחוק של מכבי חיפה אמש בדוחא. אולי בעצם מתנת השבת שהעניק השופט משה בוחבוט ליניב קטן לרגל החזרה מהפציעה. השופט הזה מעורב ביותר מדי החלטות שגויות וחבל. איך הוא ראה שם פנדל בדקה ה-90- מכבי חיפה לא היתה ראויה לניצחון הזה בגלל שהפגינה משחק חלש מאוד ובגלל שהמאמן שלה, אלישע לוי, ערך חילופים רעים מול קבוצה מוגבלת שחשבה רק לחלץ נקודה. הבעיות במרכז ההגנה הירוקה נחשפו שוב בשער היתרון של סכנין. אלישע, אולי יש מקום לתת לאריק בנאדו הזדמנות- חוסר היומרות של סכנין לא הרשים את אלישע כשהוציא את שלומי אזולאי דווקא לאחר שכבש ובהמשך הגדיל לעשות והחליף חלוץ בחלוץ, כאשר סכנין בכלל לא חושבת לצאת קדימה. בסופו של דבר, בוחבוט העניק את הנקודות לחיפה, אבל אין לירוקים שום סיבה להתעודד מהערב הזה.
