משימה קשה, אך לא בלתי אפשרית

1. לפני כשנה בדיוק כתבתי כאן שמכבי ת"א נראית כבר ביולי בפור על הישראליות האחרות, ושמן הסתם זה יספיק לה לאליפות. השנה אפשר לכתוב שזו תהיה ליגה יותר משעממת מבשנה שעברה.לא זוכר קבוצה ישראלית שנראית ככה במשחק מוקש קלאסי של אמצע הקיץ.

אל תיתנו לגול הזה בדקה 94-ה להפיל אתכם לקלישאת המנטליות הישראלית. מכבי עלתה אתמול למשחק כקבוצה שמגיעה מאזור מלחמה, הראש בטילים בתל אביב, וממדינה שקוברת את מתיה בכל בוקר.לא קל לשחק ככה כדורגל. אם משחק הגומלין היה נערך בבלומפילד, הייתי אומר לכם לשים אחד סולו, אבל עכשיו, בלי בית ועם מעט אוהדים בלרנקה, המשימה של הצהובים הופכת קשה אך לא בלתי אפשרית.

2.בכל פעם שאתה צופה בערןזהבי, נזכר בווינסנט אניימה ורואה את יורדי קרויף יורד על ארבע כדי להביא את גילי ורמוט, אתה אומר לעצמך איך יכול להיות שאלי גוטמן עם שחקנים כאלה לקח אליפות רק בזכות קיזוז ורן קדוש? איך הוא בקושי גירד תארים עם סגל שהיה צריך לזכות כאן באליפויות בשרשרת? כשאתה מסתכל מה נהיה מנוסא איגיבור, אתה שואל את עצמך "האם גם השנה הקומץ של הצד האדום בעיר, שהביא לקבוצה את חיים רמון, ייגש אחר כבוד לבית הכנסת הקרוב לביתו ויבקש סליחה"?

הפועל ת"א היתה צריכה להיות מכבי, אבל בסוף הפועל נשארה בבוטקה מאזבסט ואילו מכבי ת"א הפכה לחנות ממורקת במרכז דיזנגוף.

3. ואם כבר גוטמן, אז אי אפשר בלימילה על האיש ששם אותו בתפקיד ופסטיבל עזיבתו רק החל אתמול. אם מכבי היא שיא המקצועניות שהכדורגל הישראלי הגיע אליו, אבי לוזון, נו, אבי לוזון הוא בדיוק בקצה השני של הסקאלה.סביר להניח שהוא עדיין איתנו מאחורי הקלעים, אבל שבע שנים וחצי של פטפוטי סרק הגיעו לסיומן. יותר גרוע מזה לא יכול להיות.חובת ההוכחה מוטלת עכשיו על אנשי המינהלת, כי קבורת החמור של הכדורגל הישראלי תהיה רשומה על שמם ולא על האנשים שהניחו להם את התשתיות לכך.