נהנה מהמשחק

לאור העובדה שהדרך של מכבי חיפה לצמרת הגבוהה היא ברורה, הציפייה לפני המשחק היתה דווקא לראות סימן לאן הולכת העונה של בית"ר לאחר הניצחון המוחץ מול באר שבע בשבוע שעבר, שהגיע לאחר 3 הפסדים רצופים. מכבי חיפה הגיעה עם חששות גדולים בשל ההיעדרות של ליאור רפאלוב שהצטרף לחסרון המשמעותי של יניב קטן. מחליפו של רפאלוב, סולליך הצעיר, בהחלט הרשים ביחס להופעה ראשונה ואפשר היה להבחין שמדובר בשחקן מוכשר, עם כדרור ומהירות, ששיחק עם ביטחון רב. סולליך היה האיש הבולט במחצית הראשונה שלא התעלתה לרמה גבוהה, כשבית"ר מיישמת בצורה טובה את התוכנית של מלמיליאן שהציב הגנה מאוד מאורגנת והשיג שוויון ביחסי הכוחות ובתוצאה.

המחצית השנייה היתה הטובה ביותר העונה, עם תהפוכות ושינויי מומנטום. בית"ר עלתה ליתרון לאחר טעות קשה של מימון ולאחר מכן אלישע לוי הגיב מצוין, שלח למגרש את חמד ואזולאי וקיבל מהאחרון שני שערים נהדרים. החילוף של מלמיליאן שהוציא את ברוכיאן והכניס את מויאל היה מאוחר ולאחר השער השני של חיפה מוטב שכלל לא היה נערך, אבל בסופו של דבר המחליף השני שלו, חן עזריאל, העניק נקודה מורלית יקרה לירושלמים.

התוצאה הגבוהה אמנם מספקת את הקהל, אבל גם חושפת את הבעיות שיש לשתי הקבוצות בהגנה. על הטעות של מימון כבר דיברנו אבל הבלם השני, קאנוטו, נכנע בקלות לעזריאל ובאופן כללי הוא רחוק מלהיות בלם בקליבר שמתאים למכבי חיפה. מצד שני גם הבלמים הירושלמים - גונזאלס ומישאלוב - לא היו במיטבם ואיבדו את החלוצים הירוקים יותר מדי פעמים. אליהם אפשר לצרף את אריאל הרוש שיכול היה למנוע לפחות שער אחד.

אזולאי, שהתגלה כבר בהפועל כפ"ס, הוא דוגמה למדיניות של מכבי חיפה: לרכוש שחקנים צעירים בעלי פוטנציאל, שמוכיחה את עצמה וזה אחד היתרונות הבולטים שלה על פני שאר הקבוצות.

בסה"כ כאבי הראש מההגנות החלשות הם הבעיה של המאמנים. אנחנו נהנו ממשחק מרתק.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו