"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

צוק איתן כלכלי: השמרנות השתלמה

,עודכן

אחרי כמה שבועות של לחימה לא פשוטה ושל מכות לתעשייה ולעסקים בעורף, אפשר לומר ששני הכוכבים הכלכליים של המבצע, הצוק הפיננסי האיתן, הם לא אחרים מאשר המטבע הישראלי ובמידה לא פחותה גם הבורסה.

בדיקה מהירה של שלושת המבצעים האחרונים ברצועת עזה - צוק איתן, עמוד ענן ועופרת יצוקה - מלמדת כי השקל וגם הבורסה שמרו על כוחם עם תום ימי הלחימה. הבורסה בדרך כלל אפילו סיימה את המבצעים בעליות שערים.

אבל מה ששונה עד כה במבצע הנוכחי, ויש לקוות שכך יישמר, הוא רמת היציבות שנרשמת כמעט לאורך כל ימי הקרבות. במבצע צוק איתן השקל התנהג ביציבות רבה כל כך עד שהתעשיינים - שרוצים שייחלש מהסיבות העסקיות שלהם - חזרו וקראו לנגידה להוריד את הריבית ל־0% רק כדי להחליש את השקל.

אחת ההפתעות שהתרחשו במבצע צוק איתן היא היציבות של הבורסה. אם במלחמת לבנון השנייה, שהחלה כהפתעה מרה לישראל עם חטיפת החיילים, נפלה הבורסה בחדות בימים הראשונים אך בתום ימי הלחימה עלתה ב־2% - במבצע צוק איתן עלתה הבורסה עד יום ראשון השבוע (כולל) בכ־2.1%. ההבדל הוא שהפעם לא היו צלילה והיסטריה (עד כה).

אז מה יכולה להיות הסיבה לעוצמתו של השקל? אני סבור שזהו הר הדולרים העצום שנמצא באמתחתו של בנק ישראל. צברנו יותר מ־80 מיליארד דולר בכספות, וזה מאפשר לשקל להתנהג בצורה מתונה יותר. מדוע צברנו סכום גדול כזה? חלק מכך בזכות כוחה של הכלכלה הישראלית וחלק לא מבוטל בשל מדיניות הבנק הפדרלי בארה"ב, שמדפיס דולרים ללא הכרה ושולח אותם לכל רחבי תבל. 17 טריליון דולר חוב יש לדוד סם, וחלק מזה מתבטא בהצפת כספים במדינות שנחשבות ליציבות ולבטוחות דוגמת קנדה, שווייץ, וכן - גם ישראל.

עד כה שמעתי הסברים מלומדים מדוע התערבות בנק ישראל ברכישות הדולרים היא שלילית למשק. אבל הנה, לדעתי, אנחנו רואים גם את הפירות החיוביים שלה. המצב ההפוך של חובות רבים היה הופך אותנו לשבירים. די אם נזכור מה קרה ליוון, שצברה חובות בלי הבחנה במשבר הכלכלי העולמי וכמה סבל עברה עד שיצאה מזה.

בדומה ליוון, גם ארה"ב של היום שבירה יותר מבעבר "הודות" לחוב העצום שצברה. והנה שותפיה עתירי הממון מנסיכות קטאר רבת המעללים יכולים להציע הצעות, אשר מוצאות, לצערנו, אוזן קשבת.

המסקנה היא שניהול מדיניות שמרנית בתקציב המדינה, שמטרתה קודם כל שמירה על גירעון נמוך, שומרת עלינו כלכלית בעת צרה. אילו היו לנו חובות גדולים יותר עקב גירעונות מנופחים ופחות כסף בכספות בנק ישראל, הבורסה היתה הרבה יותר היסטרית והשקל היה נופל.

ומה אתם חושבים? טקבקו לנו!

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר