נייט ליברמן

"יש לדון במו"מ עם הרשות גם בסוגיית ערביי ישראל", כך אמר השבוע, בישיבת הממשלה, אביר טרנספר אזרחי ישראל הערבים, שר החוץ ליברמן, שמנסה להיפטר ממיליון מאזרחי המדינה. זה לא סוד ששר החוץ רואה באזרחים הערבים גיס חמישי, שמטרתם לחסל את המדינה. בזמנו הוא השווה את חברי הכנסת הערבים ל"משתפי פעולה" עם הנאצים, והביע תקווה שהם יוצאו להורג. כששר חוץ, אחד מארבעת השרים הבכירים בממשלה, אומר כזה דבר, זה כבר לא סרק, סרק, סרק - זה ניסיון ממשי להתנקש בדמוקרטיה.

את הקריירה הפוליטית שלו ליברמן בנה על קמפיין הבחירות הגזעני והמתלהם של "אין נאמנות אין אזרחות". מצביעי ישראל ביתנו לא התרשמו מהעובדה שהתביעה להתניית אזרחות בהצהרת נאמנות היא אנטי-דמוקרטית, ואין לה תוקף מוסרי. בשנה האחרונה, כשהוא רכוב על גל 15 המנדטים שלו, ליברמן גם ניסה לתרגם את הבטחת הבחירות שלו לשורה של יוזמות חקיקה גזעניות ומפלות. השר וחברי מפלגתו התעלמו לחלוטין מכך שדמוקרטיה נשענת על שני עקרונות יסוד; של חירות ושוויון לכל אזרחיה. למדינה יש חובה להגן על חייהם וביטחונם של כל האזרחים, ללא הבדל דת, גזע ומין, כפי שנקבע במסמך המכונן של מדינת ישראל, מגילת העצמאות.

עושה רושם שמושכלות יסוד אלו של דמוקרטיה לא ממש מותירות רושם רב בשר החוץ, שממשיך במאמציו, ולא בפעם הראשונה, לשנות את הסטטוס של האזרחים הערבים. לפני זמן מה הוא הציע לשנות את תוואי הגבול, כך שכפרי המשולש, בעלי אוכלוסייה ערבית, יהיו בתחומי הרשות הפלשתינית. הוא תירץ את עמדתו בנימוק ה"הומני", שכך, אף ערבי לא יגורש מביתו.

ההצעה הבלתי מרוסנת של שר החוץ, לקשור את עניינם של אזרחי ישראל הערבים במו"מ עם הפלשתינים, מתעלמת מכך שבכל מדינה מתוקנת, היחסים שבין המדינה לאזרחיה הם עניינה הפנימי של המדינה, ואינם עניין למו"מ עם שכניה.

אחרי דברים כל כך חמורים, שדוקרים את האוזניים, היה על ראש הממשלה לפטר את שר החוץ. הממשלה כולה היתה צריכה להזדעק ולהתנער ממנו. אך רק השר לענייני מיעוטים, צדיק אחד בסדום, מתח ביקורת חריפה על ליברמן. ברוורמן הזהיר שדבריו הגזעניים של שר החוץ פוגעים במרקם העדין ביחסי יהודים-ערבים. מתברר שבממשלת ישראל התמיכה של ליברמן בטרנספר של אזרחים לא רק שאינה נתפסת כגיבנת, אלא, אף זוכה ללגיטימציה שבשתיקה.

איך זה ייתכן שהכל עובר. ששר החוץ, שנחשב למנודה בכל העולם בשל העמדות שהוא משמיע, לא הופך להיות מנודה גם אצלנו. שר שמזלזל בדמוקרטיה באופן עקבי, מטיף לשנאת זרים ומציע הישענות על פתרונות כוחניים ופשטניים, כדי להרחיק 20% מאזרחי המדינה מחוץ לתחומה, גורם להשחרת ישראל בכל העולם, ממשיך לכהן כשר חוץ.

מה זה אומר עלינו, אזרחי המדינה, שעוברים לסדר היום על כך שזה השר וזו משנתו? מה זה אומר על מה שמתיימרת להיות הדמוקרטיה היחידה במזה"ת? האם לא הגיע הזמן שההתנגדות לתפיסתו הגזענית של ליברמן לא תישאר רק נחלתם ועניינם של אזרחי ישראל הערבים, אלא תהפוך לעניינו של כל מי שחרד ממה שנותר מאופייה הדמוקרטי של החברה הישראלית?

כמו שאנחנו יודעים, אין סיכוי שליברמן ילמד ערבית, אז נאמר לו את זה בשפה שהוא מבין - נייט ליברמן.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו