נגד משאל עם

הצעת החוק של ח"כ אופיר אקוניס לערוך משאל עם, במקרה שבו הממשלה תחליט לאשר הסכם מדיני עם הרשות הפלשתינית, מבקשת לשנות את כללי המשחק - לדלג על הכנסת ולהעביר את האחריות מהגוף המחוקק לעם.

בישראל העם בוחר בנציגים לממשלה ולכנסת, שינהלו בשמו ולמענו את המדינה, ויקבלו החלטות הרות גורל. קבלת ההצעה תפגע במעמד הכנסת, ובסמכותה כריבון במשטר של נציגים. ההחלטה תפר את יחסי הכוחות וחלוקת התפקידים בין הרשות המחוקקת לרשות המבצעת, ובינן לבין הציבור. פוליטיקאים שתומכים היום במשאל עם אומרים לציבור שההכרעות שיתקבלו על ידי הממשלה בעתיד, לפי דין ולפי חוק - משמען שהתקבלו ללא סמכות.

בשבוע האחרון התגלעה מחלוקת חריפה בדיוני השיחות הישירות בין ישראל לפלשתינים, וזאת בשל דרישתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו להכיר בישראל כמדינה יהודית. הפלשתינים מצידם תובעים להמשיך בהקפאת הבנייה בהתנחלויות, ולא - הם מזהירים שיפרשו מהמשא ומתן. ישראל דורשת לדון תחילה בסידורי הביטחון, ואילו הפלשתינים מתעקשים לדון בגבולות המדינה הפלשתינית שתקום.

כעת ח"כ אקוניס, בתמיכתו של ראש הממשלה, מוסיף תנאי בלתי אפשרי נוסף והוא - אישור ההסדר במשאל עם. בכך רה"מ מחשק את עצמו ומרוקן מתוכן את התחייבותו בנאום בר-אילן ל"שתי מדינות לשני עמים", משום שהוא מאותת שאין לו מנדט להתחייב לפינוי שטחים בעתיד.

הדרך להתמודד עם שאלות קשות אינה יכולה להיעשות על ידי העברת השאלה למשאל עם. מהלכים מדיניים משמעותיים צריכים להיות מאושרים בממשלה ובכנסת. העם כבר נשאל בבחירות, כאשר שלח את נציגיו לכנסת להכריע בהכרעות גורליות. על הנציגים למלא את חובתם לשולחיהם בלי להימלט מאחריות, ובלי להיכנע לאיומים ולסחטנות. אישור משאל עם הוא אולי נוסחה לשלום הקואליציה, אך לא לשלום. מדובר במהלך הרסני לתהליך המדיני והרסני לא פחות לדמוקרטיה הישראלית.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו