נמתח הקו בין רמאללה לעזה

מטחנת המילים שנראתה אתמול במהלך המשא ומתן הישראלי-פלשתיני בחסות ארה"ב, נתנה יסוד לתקווה כי הצדדים פתחו בדיון מעשי. כצפוי וכמקווה, המשא ומתן חייב להתנהל בעת ובעונה אחת בשורה של נושאים. לא מה קודם למה, אלא הכל ביחד.

מי שטוען בתבונה כי אין לצפות שבנימין נתניהו יסכים להתקדם בסוגיית הגבולות כל עוד לא היתה התייחסות להכרה בישראל כבמדינה יהודית - מבין שגם ההפך נכון. אבו מאזן לא יעניק לישראל בדל הכרה באשר לזהותה הלאומית, בלי שיידע כי ישראל מציעה לו שטח השווה בהיקפו לכל יהודה ושומרון.

מידע מועט בלבד דלף לפי שעה משיחות המרתון, אבל אין ספק כי ההקפאה היא עתה "מסמר בלי ראש" והצדדים התחבטו ארוכות כיצד לחלצו מן הדיונים. בקדימון לראיון עם עודד גרנות בערוץ 1 התבטא הנשיא חוסני מובארק כי אינו מבין מה הבעיה בבלימת הבנייה בהתנחלויות בעוד כמה חודשים. תגובה קלאסית לאמירה הנדושה, שדברים אשר רואים מהנילוס לא רואים מבית אל.

לא פחות מעיקה מכך היא מתיחת הקו בין רמאללה לבין רצועת עזה. התגברות הירי לעבר הנגב, תוך שימוש בפצצות זרחן פלשתיניות אשר לא ימצאו את דרכן לדו"חות של האו"ם, מחזירה את הצדדים למועקה מוכרת. אבו מאזן ירא את התנגדות חמאס, ונתניהו לא יוכל להתמיד בתגובה כה צמחונית לאורך ימים.

אתמול, עוד בטרם הסתיימה ארוחת הערב במעון ראש הממשלה, הוכנו מנהלי המשא ומתן המעשי לפתוח בשורה של בירורים המבוססים על מה שנאמר בצמרת המרובעת. זה סימן טוב, או לפחות נכון.

כך צריך להתנהל המשא ומתן, אבל מי שקרוב לשיחות - אם כי לא נכח בהן - טרח להזהיר כי בהיעדר נוסחה כלשהי בסוגיית ההקפאה עלול הסיבוב הבא, שנועד להתקיים בעוד שבועיים, להתרחק פעם נוספת. זאת, למרות הרצון המשותף לשאת חן בעיני ברק אובאמה שעיניו נשואות לקלפיות האמריקניות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו